< 1 Korintiana 15 >

1 Te hampandrendreke anahareo henaneo, ry longo, i talili-soa nitaroñakoy, i rinambe areoy naho ijohaña’ areoy;
אחי, ברצוני להזכיר לכם את הבשורה שהבאתי לכם – אותה בשורה שקיבלתם בשמחה ושאתם עדיין מאמינים בה.
2 i entañe nitaroñakoy le maharombake te vontitireñe, tsy mone tsy vente’e i natokisa’ areoy.
בשורה זאת היא המושיעה אתכם, אם אתם עדיין מאמינים בה, אלא אם כן מעולם לא האמנתם בה באמת.
3 Fa nitaroñeko ama’ areo ty lohà’ i rinambekoy, te nivilasy ho a’ o hakeon-tikañeo i Norizañey ty amo Sokitse Masiñeo,
סיפרתי לכם כל מה שסופר לי, ודברים אלה הם בעלי חשיבות ראשונה במעלה: שהמשיח מת בעד חטאינו, כפי שניבאו הכתובים,
4 le nalenteke vaho natroatse amy andro faha-teloy ty amo Sokitse Masiñeo,
שהוא נקבר, ושלאחר שלושה ימים קם לתחייה כפי שחזו הנביאים.
5 le nisodehañe amy Kefasy vaho amy folo-ro’amby rey.
המשיח נראה ל‎כֵּיפָא, לאחר מכן נראה לשנים־עשר התלמידים.
6 Ie añe, le niboak’ aman-drolongo mandikoatse ty liman-jato; mbe veloñe ty hamaroa’e henaneo, fe miròtse ka ty ila’e.
הוא נגלה גם ליותר מחמש־מאות מאמינים שהתאספו יחד. רובם עדיין חיים ויכולים להעיד על כך, ואחדים מהם כבר מתו.
7 Le nipoteake am’ Iakobe re naho amo Firàheñe iabio,
אחר כך נראה המשיח ליעקב אחיו ולכל השליחים.
8 fara’e nisodehañe amako, izaho hoe ajaja tsy añom-bolañe;
לאחר שנראה אל כל האחרים הוא נראה לבסוף גם אלי, כאל מי שלא נולד בזמנו.
9 toe tsitso’ o Firàheñe iabio vaho tsy mañeva hatao Firàheñe, amy te nisamporeraheko i Fivorin’ Añaharey.
כי אני השליח הקטן מכולם בחשיבותו, ולמעשה איני ראוי כלל להיקרא”שליח“, שכן לפני בואי לאמונה רדפתי את קהילת אלוהים והטרדתי אותה.
10 Fe i fatarihan’ Añaharey ty maha zao ahy; naho tsy nizoeñe ho kòake i falalà’e amakoy, fa nitromake mandikoatse iereo iaby; toe tsy izaho, fa ty hasoan’ Añahare amako.
אולם בזכות טוב־לבו וחסדו של אלוהים אני היום מה שאני. חסדו בהחלט לא היה לשווא, כי פעלתי יותר מכל השליחים האחרים – כלומר, לא אני פעלתי, אלא אלוהים הוא שפעל דרכי.
11 Aa ke izaho he iereo, nitaroñe zahay vaho niantoke nahareo.
בעצם לא חשוב מי פעל יותר, הם או אני; העיקר שבישרנו לכם את הבשורה ושאתם האמנתם.
12 Aa naho tseizeñe te nitroatse amy havilasiy i Norizañey, akore te manao ty hoe ty ila’e ama’ areo, te, Tsy eo ze o fivañona’ o vilasio zao?
איני מבין אתכם! אם אתם מאמינים שהמשיח קם מן המתים, מדוע אינכם מאמינים בתחיית־המתים?
13 Fe naho tsy ampitroareñe o havilasio, le tsy nitroatse ka i Norizañey.
אם אין תחייה למתים, הרי שגם המשיח לא קם לתחייה, כלומר, הוא עדיין מת!
14 Aa naho tsy natroatse i Norizañey, le tsy jefa’e o fitaroña’aio vaho kòake ty fatokisa’ areo,
ואם המשיח עדיין מת, אין כל ערך למה שסיפרנו לכם, וביטחונכם בה׳ חסר יסוד ותקווה.
15 mbore zoeñe t’ie valolombelom-bande aman’ Añahare, amy te nitaroñe’ay ty aman’ Añahare te natroa’e i Norizañey, fe inao tsy natroa’e—ze ho nito naho tsy mivañom-beloñe o vilasio.
מכאן גם משתמע שכולנו, השליחים, שקרנים. כי סיפרנו לכם שאלוהים הקים את ישוע מן המתים – דבר שאינו אפשרי אם המתים אינם יכולים לקום לתחייה.
16 Aa naho tsy mitroatse o fañòvao, le tsy natroatse ka i Norizañey.
ואם המתים אינם יכולים לקום לתחייה אזי גם המשיח לא קם, והוא עדיין מת.
17 Aa naho tsy natroatse i Norizañey le tsi-vara ty fatokisa’ areo, fa mbe amo hakeo’ areoo
אם המשיח עדיין מת, איזה ערך יש לאמונתכם שה׳ הושיע אתכם? אתם עדיין משועבדים לחטא וצפויים לעונש!
18 vaho fa momoke ka o miròtse amy Norizañeio.
במקרה כזה, כל המאמינים שכבר מתו הם בעצמם אבודים.
19 Aa naho ty haveloñe toy avao ty itamantika i Norizañey, le amy ze hene ondaty itika ro lombolombo’ ty mahaferenay.
ואם אנו מאמינים ומקוים במשיח רק בעולם הזה, אומללים אנו מכל אדם!
20 Fe toe natroatse amy havilasiy i Norizañey, i loha-voa’ o mirotseoy.
אולם תודה לאל על כך שהמשיח אכן קם מן המתים! הוא היה הראשון מבין הרבים שיקומו לתחייה יום אחד.
21 Aa kanao añama’ t’indaty o havilasio, le añama’ t’indaty ka ty fivañona’ o vilasio.
כשם שהמוות בא לעולם בעקבות חטאו של אדם אחד – האדם הראשון – כך באה גם תחיית המתים לעולם על־ידי אדם אחד – המשיח.
22 Fa hambañe amy te kila vilasy amy Dame ao, te hene ho velomeñe amy Norizañey,
כולנו עתידים למות בגלל השתייכותנו למין האנושי והחוטא של אדם, והעונש על החטא הוא מוות. אך השייכים למשיח יקומו לתחייה.
23 f’ie songa ami’ty filaha’e: i Norizañey ro sese-lengo’e, mandimbe aze o amy Norizañeio amy fitotsaha’ey,
כל אחד יקום בתורו: המשיח היה הראשון שקם לתחייה, וכאשר ישוב אלינו, יקומו גם כל המאמינים השייכים לו.
24 vaho ho tondroke i figadoñañey, ie atolo’e aman’ Añahare Rae i fifeheañey, naho fa rinotsa’e ze fonga fandili­añe naho fifelehañe vaho faozarañe.
לאחר מכן יבוא הקץ – לאחר שהמשיח יכרית ויכניע את כל האויבים, הכוחות והשלטונות, ויחזיר את המלכות לאלוהים אביו.
25 Amy te tsy mahay tsy hifehe ampara’ te fonga napoke ambane’ o fandia’eo o rafelahi’eo.
כי המשיח ימלוך עד שיכניע לרגליו את כל אויביו,
26 I havilasiy ro rafelahy sehanga’e ho rotsaheñe.
והאויב האחרון שיכניע יהיה המוות.
27 Ie kila nampi­ambanè’e am-pandia’e ao. Aa ie manao ty hoe: kila nampiambanè’e am-pandia’e ao, le malange te tsy añate’e i nampidoñe ze he’e ambane’ey.
אלוהים אביו העניק לו שלטון וסמכות על הכול, חוץ מאשר על אלוהים עצמו שהוא נותן הכוח.
28 Ie kila nampiambanèñe ama’e, le i Anakey ro hiandaly amy Nampiambane ze he’e ama’ey, soa te ho andindimone’ ze halifora’e t’i Andrianañahare.
לאחר שינצח המשיח את כל אויביו הוא ייכנע לשלטון אביו, כדי שהאלוהים אשר העניק לו את הניצחון על הכול יישאר מעל לכול.
29 Aa naho tsy izay, ino ty hanoe’ o nilipotse ty amo nivilasio? Naho tsy mitroatse ka o nivilasio, ino ty ilipora’ iareo?
אם המתים לא יקומו לתחייה, מה התועלת במעשה האנשים שנטבלים בשם המתים? איזה ערך יש למעשה כזה, אם אינכם מאמינים שיום אחד יקומו המתים לתחייה?
30 Akore ka ty fiatrefa’ay feh’ ohatse lomoñandro?
מלבד זאת, למה לנו לסכן את חיינו כל הזמן?
31 Eka, ry longo, ventèko amy fisengeako amy Talèntika Iesoà Norizañeiy, t’ie mikenkañe boak’ andro.
הלא יודעים אתם שאני מסכן את חיי בכל יום; זוהי עובדה ממש כמו העובדה שאני גאה מאוד בהתפתחותכם הרוחנית.
32 Aa naho fisalala’ ondaty ty nifandrakaraheko o biby hako e Efesosy añeo le ino ty nitombo’e amako? Naho tsy mivañoñe o vilasio, te mone: Antao hikama naho hinoñe, fa hikoromake te hamaray.
לשם מה נלחמתי בחיות הפרא – באנשי אפסוס – האם רק למען תועלתי בעולם הזה? אם לא נקום לתחייה לאחר מותנו, מה יש לנו להפסיד? הבה”נהנה מהחיים, נאכל ונשתה כי מחר נמות!“
33 Asoao tsy ho fañahieñe: Toe mañamavo havañonañe ty fiosoñan-draty.
התרחקו מאנשים שחיים כך. אם תקשיבו להם, תושפעו מהם ותנהגו כמוהם.
34 Mihendrea ami’ty fañeva’e, le ko mandilatse; fa eo ty tsy mahafohiñe an’Andrianañahare. Hanalatse anahareo ty nanoako izay.
חשבו בהגיון ובתבונה והפסיקו לחטוא. עליכם להתבייש על שיש ביניכם אנשים שאינם מאמינים באלוהים ואף פעם לא האמינו – הם רק מעמידים פנים!
35 He eo ty hanao ty hoe: Akore ty hahafitroara’ o loloo? naho an-tsandry inoñe ty hivotraha’ iareo?
אם ישאל מישהו:”כיצד יוכלו המתים לקום לתחייה? כיצד ייראו? איזה גוף יהיה להם?“
36 Ty minè! Tsy ho veloñe i tongise’oy naho tsy mate heike.
השאלה אמנם טיפשית, אך את התשובה תמצאו. כשאתה טומן זרע באדמה, הוא לא יצמח עד שלא תקברהו תחילה.
37 Le ihe mitongy, tsy i ho vente’ey i tongise’oy, fa ty tabiry—he ampemba, ke ty ila’e.
הגבעול הירקרק שצומח מהזרע שונה בצורתו מהזרע שזרעת, כי הרי טמנת באדמה זרע קטנטן ויבש,
38 Fe i Andrianañahare ty manolotse vatañe ama’e, ze safiri’e, naho amy ze tabiry t’y ho vata’e.
ואלוהים העניק לו גוף חדש כפי בחירתו. לכל זרע יש גוף שונה.
39 Toe tsy hene hambañe ze atao nofotse; raike ty a ondatio, naho nofotse hafa ty a o bibi-hakoo, naho nofotse ila’e ty a o voroñeo vaho hafa ty a o fiañeo.
כשם שיש זרעים שונים וצמחים שונים, כך יש גם מינים שונים של בשר וגוף. בני־אדם, חיות, דגים וציפורים – לכל אחד יש בשר אחר וגוף אחר.
40 Ao ka o sandrin-dike­rañeo naho o sandri’ ty tane toio; raike ty engen-dikerañe vaho hafa ty enge’ o an-tane atoio.
למלאכים בשמים יש גוף השונה משלנו, וגם היופי וההדר שלהם הוא ממין אחר שאינו דומה לשלנו.
41 Raike ty enge’ i àndroy le hafa ty enge’ i volañey naho hafa ty enge’ o vasiañeo vaho mifañambake ty enge’ ty vasiañe ami’ty vasiañe.
היופי וההוד של השמש שונה מזה של הירח והכוכבים, ולכל כוכב יש יופי וזוהר משלו.
42 Izay ka ty fivañona’ o vilasio. Ie tinongy ho an-kamomohañe, fe hitroatse tsy ho an-kamomohañe,
כך גם גופנו, שהוא בר־מיתה, שונה מהגוף שנקבל לאחר תחיית המתים, כי גופנו החדש יהיה בן־אלמוות!
43 tinongy ho an-kamavoañe f’ie hatroatse ho aman’ engeñe; tinongy ho an-kaifoifoañe fe hatroatse ho aman-kao­zarañe,
עכשיו נוטה גופנו לחלות ולמות, אך כשנקום לתחייה הוא יהיה מלא כוח וגבורה.
44 tinongy ho aman-tsan­dri’ ty tane toy f’ie hatroatse ho amam-pañòvan’ arofo. Kanao eo ty sandri’ ty tane toy, ao ka ty añ’ arofo.
עד המוות גופנו הוא גוף אנושי – בשר ודם; אולם בתחיית המתים הוא יהיה גוף רוחני על־טבעי.
45 Hoe ka ty pinatetse: Nanoeñe arofo veloñe t’i Dame, indaty valoha’ey; Arofo mpameloñe ka t’i Dame tsitso’e.
כתבי־הקודש מספרים לנו:”ויהי האדם הראשון לנפש חיה“. כלומר, לאדם חי, ואילו האדם האחרון (המשיח) – לרוח שמעניק חיים.
46 Fe tsy i añ’ arofoy ty nivaloha’e, fa i an-taney vaho izay i añ’ arofoy.
מכאן אתם רואים שה׳ מעניק תחילה גוף פיזי, ולאחר מכן גוף רוחני.
47 Boak’ an-tane ao indaty valoha’ey vaho boak’ andindìñe ao indaty faharoey.
האדם הראשון נברא מעפר האדמה, ואילו המשיח בא מהשמים.
48 Manahake i tan-taney o an-taneo vaho hambañe amy an-dike­rañey o andindìñeo.
לכל בני־האדם יש גוף בשר ודם שנברא מעפר, כמו לאדם הראשון; אולם לכל מי ששייך למשיח יהיה גוף על־טבעי כמו למשיח.
49 Le hanahake ty fisikinan-tika ty vinta’ i debokeiy, ty hisikinan-tika i vintan-dikerañey.
כשם שלכל אחד מאיתנו יש גוף כמו לאדם הראשון, כך יום אחד יהיה לכולנו גוף כמו למשיח.
50 Le hoe iraho, ry longo, tsy mahalova i Fifehean’ Añaharey ty nofotse naho lio vaho tsy mandova ty tsi-fihomahañe ty fihomahañe.
אני רוצה לומר לכם, אחים יקרים, שבשר ודם לא יוכל לרשת את מלכות האלוהים, כי בר־חלוף אינו יכול לרשת את הנצח ולשלוט בו.
51 Ingo itaroñako razan-drehake: Tsy songa hiròtse tikañe, fa sindre hiova,
ברצוני לגלות לכם סוד נפלא: לא כולנו נמות, אבל לכולנו יהיה גוף אחר.
52 ami’ty manao zao, ami’ty tsy mahamaiñ’ive, amy feon’ antsiva honka’ey. Hipopò i antsivay naho hatroatse tsy ho momoke ka o loloo vaho hiova tikañe.
הכול יתרחש במהירות הבזק, כהרף עין! כאשר תישמע תקיעת השופר האחרון מן השמים, כל המאמינים שמתו יקומו לתחייה בגוף חדש שאינו בר־מיתה, ואלה מאיתנו שחיים עדיין יקבלו גוף חדש לגמרי.
53 Fa tsy mahay tsy hisikiñe i tsy mihomakey i mihomakey vaho hisikiñe o tsy fikoromahañeo o mete mikoromakeo.
כי גוף הבשר שיש לנו עתה ישתנה ויהפוך לגוף רוחני ונצחי.
54 Aa ie misikiñe ty tsy mete momoke i mihomakey naho misikiñe o tsi-fikoromahañeo ty mikoromake le ho tendreke i tsaraeñe ty hoe: Nagodra’ ty harebahañe ty havilasy.
כאשר כל זה יתרחש, יתקיים הכתוב:”המוות נוצח!“
55 O Havilasio, aia ty fandrebaha’o? O Tsikeokeokeo, aia ty finipoha’o? (Hadēs g86)
מוות, היכן ניצחונך? היכן עוקצך? החטא – העוקץ שגרם למוות – ייעלם, והתורה המצביעה על חטאינו שוב לא תשפוט אותנו. (Hadēs g86)
56 Hakeo ro finipoha’ o havi­lasio vaho i Hake ro haozara’ o tahiñeo.
57 Fe andriañeñe t’i Andrianañahare Mpanolotse antika i fandrebahañey añamy Talèntika Iesoà Norizañey.
כל השבח והתהילה לאלוהים אבינו, על אשר עשה אותנו למנצחים על־ידי ישוע המשיח אדוננו.
58 Ie amy zao, ry longo sarotse, migahiña, mijadoña; mahimbaña nainai’e amo fitoloña’ i Talèo, fohiñe te tsy kafoake ty fitromahañe amy Talè.
ובכן, אחים יקרים, הואיל והניצחון מובטח לנו, התחזקו, התעודדו ואל תתייאשו, כי יודעים אתם שכל עמלכם למען האדון אינו לשווא.

< 1 Korintiana 15 >