וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם--לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה |
למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך--ולמען יארכן ימיך |
ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--ארץ זבת חלב ודבש |
שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד |
ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך |
והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום--על לבבך |
ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך |
וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך |
וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך |
והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב--לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית |
ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת |
השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים |
את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע |
לא תלכון אחרי אלהים אחרים--מאלהי העמים אשר סביבותיכם |
כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה |
לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה |
שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך |
ועשית הישר והטוב בעיני יהוה--למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך |
להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה |
כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם |
ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה |
ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו--לעינינו |
ואותנו הוציא משם--למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו |
ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו--לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה |
וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו--כאשר צונו |