Psalmorum 142

1 intellectus David cum esset in spelunca oratio voce mea ad Dominum clamavi voce mea ad Dominum deprecatus sum

משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃

2 effundo in conspectu eius deprecationem meam tribulationem meam ante ipsum pronuntio

אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃

3 in deficiendo ex me spiritum meum et tu cognovisti semitas meas in via hac qua ambulabam absconderunt laqueum mihi

בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃

4 considerabam ad dexteram et videbam et non erat qui cognosceret me periit fuga a me et non est qui requirit animam meam

הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃

5 clamavi ad te Domine dixi tu es spes mea portio mea in terra viventium

זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃

6 intende ad deprecationem meam quia humiliatus sum nimis libera me a persequentibus me quia confortati sunt super me

הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃

7 educ de custodia animam meam ad confitendum nomini tuo me expectant iusti donec retribuas mihi

הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃