Liber Numeri 35
1 haec quoque locutus est Dominus ad Mosen in campestribus Moab super Iordanem contra Hiericho
| וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ |
2 praecipe filiis Israhel ut dent Levitis de possessionibus suis
| צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃ |
3 urbes ad habitandum et suburbana earum per circuitum ut ipsi in oppidis maneant et suburbana sint pecoribus ac iumentis
| והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃ |
4 quae a muris civitatum forinsecus per circuitum mille passuum spatio tendentur
| ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃ |
5 contra orientem duo milia erunt cubiti et contra meridiem similiter duo milia ad mare quoque quod respicit occidentem eadem mensura erit et septentrionalis plaga aequali termino finietur eruntque urbes in medio et foris suburbana
| ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃ |
6 de ipsis autem oppidis quae Levitis dabitis sex erunt in fugitivorum auxilia separata ut fugiat ad ea qui fuderit sanguinem exceptis his alia quadraginta duo oppida
| ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃ |
7 id est simul quadraginta octo cum suburbanis suis
| כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃ |
8 ipsaeque urbes quae dabuntur de possessionibus filiorum Israhel ab his qui plus habent plures auferentur et qui minus pauciores singuli iuxta mensuram hereditatis suae dabunt oppida Levitis
| והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃ |
9 ait Dominus ad Mosen
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
10 loquere filiis Israhel et dices ad eos quando transgressi fueritis Iordanem in terram Chanaan
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃ |
11 decernite quae urbes esse debeant in praesidia fugitivorum qui nolentes sanguinem fuderint
| והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃ |
12 in quibus cum fuerit profugus cognatus occisi eum non poterit occidere donec stet in conspectu multitudinis et causa illius iudicetur
| והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃ |
13 de ipsis autem urbibus quae ad fugitivorum subsidia separantur
| והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃ |
14 tres erunt trans Iordanem et tres in terra Chanaan
| את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃ |
15 tam filiis Israhel quam advenis atque peregrinis ut confugiat ad eas qui nolens sanguinem fuderit
| לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃ |
16 si quis ferro percusserit et mortuus fuerit qui percussus est reus erit homicidii et ipse morietur
| ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ |
17 si lapidem iecerit et ictus occubuerit similiter punietur
| ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ |
18 si ligno percussus interierit percussoris sanguine vindicabitur
| או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ |
19 propinquus occisi homicidam interficiet statim ut adprehenderit eum percutiet
| גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃ |
20 si per odium quis hominem inpulerit vel iecerit quippiam in eum per insidias
| ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃ |
21 aut cum esset inimicus manu percusserit et ille mortuus fuerit percussor homicidii reus erit cognatus occisi statim ut invenerit eum iugulabit
| או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃ |
22 quod si fortuito et absque odio
| ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃ |
23 et inimicitiis quicquam horum fecerit
| או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃ |
24 et hoc audiente populo fuerit conprobatum atque inter percussorem et propinquum sanguinis quaestio ventilata
| ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃ |
25 liberabitur innocens de ultoris manu et reducetur per sententiam in urbem ad quam confugerat manebitque ibi donec sacerdos magnus qui oleo sancto unctus est moriatur
| והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃ |
26 si interfector extra fines urbium quae exulibus deputatae sunt
| ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃ |
27 fuerit inventus et percussus ab eo qui ultor est sanguinis absque noxa erit qui eum occiderit
| ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃ |
28 debuerat enim profugus usque ad mortem pontificis in urbe residere postquam autem ille obierit homicida revertetur in terram suam
| כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃ |
29 haec sempiterna erunt et legitima in cunctis habitationibus vestris
| והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃ |
30 homicida sub testibus punietur ad unius testimonium nullus condemnabitur
| כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃ |
31 non accipietis pretium ab eo qui reus est sanguinis statim et ipse morietur
| ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃ |
32 exules et profugi ante mortem pontificis nullo modo in urbes suas reverti poterunt
| ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃ |
33 ne polluatis terram habitationis vestrae quae insontium cruore maculatur nec aliter expiari potest nisi per eius sanguinem qui alterius sanguinem fuderit
| ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃ |
34 atque ita emundabitur vestra possessio me commorante vobiscum ego enim sum Dominus qui habito inter filios Israhel
| ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃ |
