Leviticus 25
1 locutusque est Dominus ad Mosen in monte Sinai dicens
| וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר |
2 loquere filiis Israhel et dices ad eos quando ingressi fueritis terram quam ego dabo vobis sabbatizet sabbatum Domini
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם--ושבתה הארץ שבת ליהוה |
3 sex annis seres agrum tuum et sex annis putabis vineam tuam colligesque fructus eius
| שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה |
4 septimo autem anno sabbatum erit terrae requietionis Domini agrum non seres et vineam non putabis
| ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ--שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר |
5 quae sponte gignit humus non metes et uvas primitiarum tuarum non colliges quasi vindemiam annus enim requietionis terrae est
| את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ |
6 sed erunt vobis in cibum tibi et servo tuo ancillae et mercennario tuo et advenae qui peregrinantur apud te
| והיתה שבת הארץ לכם לאכלה--לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך |
7 iumentis tuis et pecoribus omnia quae nascuntur praebebunt cibum
| ולבהמתך--ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל |
8 numerabis quoque tibi septem ebdomades annorum id est septem septies quae simul faciunt annos quadraginta novem
| וספרת לך שבע שבתת שנים--שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה |
9 et clanges bucina mense septimo decima die mensis propitiationis tempore in universa terra vestra
| והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם |
10 sanctificabisque annum quinquagesimum et vocabis remissionem cunctis habitatoribus terrae tuae ipse est enim iobeleus revertetur homo ad possessionem suam et unusquisque rediet ad familiam pristinam
| וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו |
11 quia iobeleus est et quinquagesimus annus non seretis neque metetis sponte in agro nascentia et primitias vindemiae non colligetis
| יובל הוא שנת החמשים שנה--תהיה לכם לא תזרעו--ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה |
12 ob sanctificationem iobelei sed statim ablata comedetis
| כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה--תאכלו את תבואתה |
13 anno iobelei redient omnes ad possessiones suas
| בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו |
14 quando vendes quippiam civi tuo vel emes ab eo ne contristes fratrem tuum sed iuxta numerum annorum iobelei emes ab eo
| וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך--אל תונו איש את אחיו |
15 et iuxta supputationem frugum vendet tibi
| במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך |
16 quanto plus anni remanserint post iobeleum tanto crescet et pretium et quanto minus temporis numeraveris tanto minoris et emptio constabit tempus enim frugum vendet tibi
| לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך |
17 nolite adfligere contribules vestros sed timeat unusquisque Deum suum quia ego Dominus Deus vester
| ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם |
18 facite praecepta mea et iudicia custodite et implete ea ut habitare possitis in terra absque ullo pavore
| ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם--וישבתם על הארץ לבטח |
19 et gignat vobis humus fructus suos quibus vescamini usque ad saturitatem nullius impetum formidantes
| ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה |
20 quod si dixeritis quid comedemus anno septimo si non seruerimus neque collegerimus fruges nostras
| וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו |
21 dabo benedictionem meam vobis anno sexto et faciet fructus trium annorum
| וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים |
22 seretisque anno octavo et comedetis veteres fruges usque ad nonum annum donec nova nascantur edetis vetera
| וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה--תאכלו ישן |
23 terra quoque non veniet in perpetuum quia mea est et vos advenae et coloni mei estis
| והארץ לא תמכר לצמתת--כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי |
24 unde cuncta regio possessionis vestrae sub redemptionis condicione vendetur
| ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ |
25 si adtenuatus frater tuus vendiderit possessiunculam suam et voluerit propinquus eius potest redimere quod ille vendiderat
| כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו--ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו |
26 sin autem non habuerit proximum et ipse pretium ad redimendum potuerit invenire
| ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו |
27 conputabuntur fructus ex eo tempore quo vendidit et quod reliquum est reddet emptori sicque recipiet possessionem suam
| וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו |
28 quod si non invenerit manus eius ut reddat pretium habebit emptor quod emerat usque ad annum iobeleum in ipso enim omnis venditio redit ad dominum et ad possessorem pristinum
| ואם לא מצאה ידו די השיב לו--והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו |
29 qui vendiderit domum intra urbis muros habebit licentiam redimendi donec unus impleatur annus
| ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה--והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו |
30 si non redemerit et anni circulus fuerit evolutus emptor possidebit eam et posteri eius in perpetuum et redimi non poterit etiam in iobeleo
| ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה--וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל |
31 sin autem in villa fuerit domus quae muros non habet agrorum iure vendetur si ante redempta non fuerit in iobeleo revertetur ad dominum
| ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב--על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא |
32 aedes Levitarum quae in urbibus sunt semper possunt redimi
| וערי הלוים--בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים |
33 si redemptae non fuerint in iobeleo revertentur ad dominos quia domus urbium leviticarum pro possessionibus sunt inter filios Israhel
| ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל |
34 suburbana autem eorum non venient quia possessio sempiterna est
| ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם |
35 si adtenuatus fuerit frater tuus et infirmus manu et susceperis eum quasi advenam et peregrinum et vixerit tecum
| וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך--והחזקת בו גר ותושב וחי עמך |
36 ne accipias usuras ab eo nec amplius quam dedisti time Deum tuum ut vivere possit frater tuus apud te
| אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך |
37 pecuniam tuam non dabis ei ad usuram et frugum superabundantiam non exiges
| את כספך--לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך |
38 ego Dominus Deus vester qui eduxi vos de terra Aegypti ut darem vobis terram Chanaan et essem vester Deus
| אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים--לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים |
39 si paupertate conpulsus vendiderit se tibi frater tuus non eum opprimes servitute famulorum
| וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך--לא תעבד בו עבדת עבד |
40 sed quasi mercennarius et colonus erit usque ad annum iobeleum operabitur apud te
| כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך |
41 et postea egredietur cum liberis suis et revertetur ad cognationem et ad possessionem patrum suorum
| ויצא מעמך--הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב |
42 mei enim servi sunt et ego eduxi eos de terra Aegypti non venient condicione servorum
| כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד |
43 ne adfligas eum per potentiam sed metuito Deum tuum
| לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך |
44 servus et ancilla sint vobis de nationibus quae in circuitu vestro sunt
| ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם--מהם תקנו עבד ואמה |
45 et de advenis qui peregrinantur apud vos vel qui ex his nati fuerint in terra vestra hos habebitis famulos
| וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה |
46 et hereditario iure transmittetis ad posteros ac possidebitis in aeternum fratres autem vestros filios Israhel ne opprimatis per potentiam
| והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה--לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך |
47 si invaluerit apud vos manus advenae atque peregrini et adtenuatus frater tuus vendiderit se ei aut cuiquam de stirpe eius
| וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר |
48 post venditionem potest redimi qui voluerit ex fratribus suis redimet eum
| אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו |
49 et patruus et patruelis et consanguineus et adfinis sin autem et ipse potuerit redimet se
| או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל |
50 supputatis dumtaxat annis a tempore venditionis suae usque ad annum iobeleum et pecunia qua venditus fuerat iuxta annorum numerum et rationem mercennarii supputata
| וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו |
51 si plures fuerint anni qui remanent usque ad iobeleum secundum hos reddet et pretium
| אם עוד רבות בשנים--לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו |
52 si pauci ponet rationem cum eo iuxta annorum numerum et reddet emptori quod reliquum est annorum
| ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל--וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו |
53 quibus ante servivit mercedibus inputatis non adfliget eum violenter in conspectu tuo
| כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך |
54 quod si per haec redimi non potuerit anno iobeleo egredietur cum liberis suis
| ואם לא יגאל באלה--ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו |
55 mei sunt enim servi filii Israhel quos eduxi de terra Aegypti
| כי לי בני ישראל עבדים--עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם |
