< Leviticus 22 >

1 locutus quoque est Dominus ad Mosen dicens
וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2 loquere ad Aaron et ad filios eius ut caveant ab his quae consecrata sunt filiorum Israhel et non contaminent nomen sanctificatorum mihi quae ipsi offerunt ego Dominus
דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃
3 dic ad eos et ad posteros eorum omnis homo qui accesserit de stirpe vestra ad ea quae consecrata sunt et quae obtulerunt filii Israhel Domino in quo est inmunditia peribit coram Domino ego sum Dominus
אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃
4 homo de semine Aaron qui fuerit leprosus aut patiens fluxum seminis non vescetur de his quae sanctificata sunt mihi donec sanetur qui tetigerit inmundum super mortuo et ex quo egreditur semen quasi coitus
איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃
5 et qui tangit reptile et quodlibet inmundum cuius tactus est sordidus
או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃
6 inmundus erit usque ad vesperum et non vescetur his quae sanctificata sunt sed cum laverit carnem suam aqua
נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃
7 et occubuerit sol tunc mundatus vescetur de sanctificatis quia cibus illius est
ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃
8 morticinum et captum a bestia non comedent nec polluentur in eis ego sum Dominus
נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃
9 custodient praecepta mea ut non subiaceant peccato et moriantur in sanctuario cum polluerint illud ego Dominus qui sanctifico eos
ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
10 omnis alienigena non comedet de sanctificatis inquilinus sacerdotis et mercennarius non vescentur ex eis
וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃
11 quem autem sacerdos emerit et qui vernaculus domus eius fuerit hii comedent ex eis
וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃
12 si filia sacerdotis cuilibet ex populo nupta fuerit de his quae sanctificata sunt et de primitiis non vescetur
ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
13 sin autem vidua vel repudiata et absque liberis reversa fuerit ad domum patris sui sicut puella consuerat aletur cibis patris sui omnis alienigena comedendi ex eis non habet potestatem
ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃
14 qui comederit de sanctificatis per ignorantiam addet quintam partem cum eo quod comedit et dabit sacerdoti in sanctuarium
ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃
15 nec contaminabunt sanctificata filiorum Israhel quae offerunt Domino
ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
16 ne forte sustineant iniquitatem delicti sui cum sanctificata comederint ego Dominus qui sanctifico eos
והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃
17 locutus est Dominus ad Mosen dicens
וידבר יהוה אל משה לאמר׃
18 loquere ad Aaron et filios eius et ad omnes filios Israhel dicesque ad eos homo de domo Israhel et de advenis qui habitant apud vos qui obtulerit oblationem suam vel vota solvens vel sponte offerens quicquid illud obtulerit in holocaustum Domini
דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃
19 ut offeratur per vos masculus inmaculatus erit ex bubus et ex ovibus et ex capris
לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃
20 si maculam habuerit non offeretis neque erit acceptabile
כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃
21 homo qui obtulerit victimam pacificorum Domino vel vota solvens vel sponte offerens tam de bubus quam de ovibus inmaculatum offeret ut acceptabile sit omnis macula non erit in eo
ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃
22 si caecum fuerit si fractum si cicatricem habens si papulas aut scabiem vel inpetiginem non offeretis ea Domino neque adolebitis ex eis super altare Domini
עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃
23 bovem et ovem aure et cauda amputatis voluntarie offerre potes votum autem ex his solvi non potest
ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃
24 omne animal quod vel contritis vel tunsis vel sectis ablatisque testiculis est non offeretis Domino et in terra vestra hoc omnino ne faciatis
ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃
25 de manu alienigenae non offeretis panes Deo vestro et quicquid aliud dare voluerint quia corrupta et maculata sunt omnia non suscipietis ea
ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
26 locutusque est Dominus ad Mosen dicens
וידבר יהוה אל משה לאמר׃
27 bos ovis et capra cum genita fuerint septem diebus erunt sub ubere matris suae die autem octavo et deinceps offerri poterunt Domino
שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃
28 sive illa bos sive ovis non immolabuntur una die cum fetibus suis
ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃
29 si immolaveritis hostiam pro gratiarum actione Domino ut possit esse placabilis
וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃
30 eodem die comedetis eam non remanebit quicquam in mane alterius diei ego Dominus
ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃
31 custodite mandata mea et facite ea ego Dominus
ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃
32 ne polluatis nomen meum sanctum ut sanctificer in medio filiorum Israhel ego Dominus qui sanctifico vos
ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃
33 et eduxi de terra Aegypti ut essem vobis in Deum ego Dominus
המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃

< Leviticus 22 >