Job 4

1 respondens autem Eliphaz Themanites dixit

וַיַּעַן אֱלִיפַז הַֽתֵּימָנִי וַיֹּאמַֽר׃

2 si coeperimus loqui tibi forsitan moleste accipias sed conceptum sermonem tenere quis possit

הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָֽל׃

3 ecce docuisti multos et manus lassas roborasti

הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּֽק׃

4 vacillantes confirmaverunt sermones tui et genua trementia confortasti

כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּֽץ׃

5 nunc autem venit super te plaga et defecisti tetigit te et conturbatus es

כִּי עַתָּה ׀ תָּבוֹא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵֽל׃

6 timor tuus fortitudo tua patientia tua et perfectio viarum tuarum

הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶֽיךָ׃

7 recordare obsecro te quis umquam innocens perierit aut quando recti deleti sint

זְכָר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָֽדוּ׃

8 quin potius vidi eos qui operantur iniquitatem et seminant dolores et metunt eos

כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻֽהוּ׃

9 flante Deo perisse et spiritu irae eius esse consumptos

מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַ יֹאבֵדוּ וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלֽוּ׃

10 rugitus leonis et vox leaenae et dentes catulorum leonum contriti sunt

שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּֽעוּ׃

11 tigris periit eo quod non haberet praedam et catuli leonis dissipati sunt

לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי־טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָֽדוּ׃

12 porro ad me dictum est verbum absconditum et quasi furtive suscepit auris mea venas susurri eius

וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֽ͏ֶנְהֽוּ׃

13 in horrore visionis nocturnae quando solet sopor occupare homines

בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִֽׁים׃

14 pavor tenuit me et tremor et omnia ossa mea perterrita sunt

פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִֽיד׃

15 et cum spiritus me praesente transiret inhorruerunt pili carnis meae

וְרוּחַ עַל־פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַֽׂעֲרַת בְּשָׂרִֽי׃

16 stetit quidam cuius non agnoscebam vultum imago coram oculis meis et vocem quasi aurae lenis audivi

יַעֲמֹד ׀ וְֽלֹא־אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָֽע׃

17 numquid homo Dei conparatione iustificabitur aut factore suo purior erit vir

הַֽאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַ יִצְדָּק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר־גָּֽבֶר׃

18 ecce qui serviunt ei non sunt stabiles et in angelis suis repperit pravitatem

הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָֽה׃

19 quanto magis hii qui habitant domos luteas qui terrenum habent fundamentum consumentur velut a tinea

אַף ׀ שֹׁכְנֵי בָֽתֵּי־חֹמֶר אֲשֶׁר־בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי־עָֽשׁ׃

20 de mane usque ad vesperum succidentur et quia nullus intellegit in aeternum peribunt

מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵֽדוּ׃

21 qui autem reliqui fuerint auferentur ex eis morientur et non in sapientia

הֲלֹא־נִסַּע יִתְרָם בָּם יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָֽה׃