Job 21
1 respondens autem Iob dixit
| וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃ |
2 audite quaeso sermones meos et agetis paenitentiam
| שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וּתְהִי־זֹאת תַּנְחוּמֹֽתֵיכֶֽם׃ |
3 sustinete me ut et ego loquar et post mea si videbitur verba ridete
| שָׂאוּנִי וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר וְאַחַר דַּבְּרִי תַלְעִֽיג׃ |
4 numquid contra hominem disputatio mea est ut merito non debeam contristari
| הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי וְאִם־מַדּוּעַ לֹֽא־תִקְצַר רוּחִֽי׃ |
5 adtendite me et obstupescite et superponite digitum ori vestro
| פְּנוּ־אֵלַי וְהָשַׁמּוּ וְשִׂימוּ יָד עַל־פֶּֽה׃ |
6 et ego quando recordatus fuero pertimesco et concutit carnem meam tremor
| וְאִם־זָכַרְתִּי וְנִבְהָלְתִּי וְאָחַז בְּשָׂרִי פַּלָּצֽוּת׃ |
7 quare ergo impii vivunt sublevati sunt confortatique divitiis
| מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִֽחְיוּ עָתְקוּ גַּם־גָּבְרוּ חָֽיִל׃ |
8 semen eorum permanet coram eis propinquorum turba et nepotum in conspectu eorum
| זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶֽם׃ |
9 domus eorum securae sunt et pacatae et non est virga Dei super illos
| בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶֽם׃ |
10 bos eorum concepit et non abortit vacca peperit et non est privata fetu suo
| שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּֽל׃ |
11 egrediuntur quasi greges parvuli eorum et infantes eorum exultant lusibus
| יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדֽוּן׃ |
12 tenent tympanum et citharam et gaudent ad sonitum organi
| יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָֽב׃ |
| (יבלו) [יְכַלּוּ] בַטּוֹב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָֽתּוּ׃ (Sheol h7585) |
14 qui dixerunt Deo recede a nobis et scientiam viarum tuarum nolumus
| וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָֽצְנוּ׃ |
15 quid est Omnipotens ut serviamus ei et quid nobis prodest si oraverimus illum
| מַה־שַּׁדַּי כִּֽי־נַעַבְדֶנּוּ וּמַה־נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע־בּֽוֹ׃ |
16 verumtamen quia non sunt in manu eorum bona sua consilium impiorum longe sit a me
| הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶֽנִּי׃ |
17 quotiens lucerna impiorum extinguetur et superveniet eis inundatio et dolores dividet furoris sui
| כַּמָּה ׀ נֵר־רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְיָבֹא עָלֵימוֹ אֵידָם חֲבָלִים יְחַלֵּק בְּאַפּֽוֹ׃ |
18 erunt sicut paleae ante faciem venti et sicut favilla quam turbo dispergit
| יִֽהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי־רוּחַ וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָֽה׃ |
19 Deus servabit filiis illius dolorem patris et cum reddiderit tunc sciet
| אֱלוֹהַּ יִצְפֹּן־לְבָנָיו אוֹנוֹ יְשַׁלֵּם אֵלָיו וְיֵדָֽע׃ |
20 videbunt oculi eius interfectionem suam et de furore Omnipotentis bibet
| יִרְאוּ עֵינָו כִּידוֹ וּמֵחֲמַת שַׁדַּי יִשְׁתֶּֽה׃ |
21 quid enim ad eum pertinet de domo sua post se et si numerus mensuum eius dimidietur
| כִּי מַה־חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו וּמִסְפַּר חֳדָשָׁיו חֻצָּֽצוּ׃ |
22 numquid Deum quispiam docebit scientiam qui excelsos iudicat
| הַלְאֵל יְלַמֶּד־דָּעַת וְהוּא רָמִים יִשְׁפּֽוֹט׃ |
23 iste moritur robustus et sanus dives et felix
| זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵֽיו׃ |
24 viscera eius plena sunt adipe et medullis ossa illius inrigantur
| עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּֽה׃ |
25 alius vero moritur in amaritudine animae absque ullis opibus
| וְזֶה יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה וְלֹֽא־אָכַל בַּטּוֹבָֽה׃ |
26 et tamen simul in pulverem dormient et vermes operient eos
| יַחַד עַל־עָפָר יִשְׁכָּבוּ וְרִמָּה תְּכַסֶּה עֲלֵיהֶֽם׃ |
27 certe novi cogitationes vestras et sententias contra me iniquas
| הֵן יָדַעְתִּי מַחְשְׁבֽוֹתֵיכֶם וּמְזִמּוֹת עָלַי תַּחְמֹֽסוּ׃ |
28 dicitis enim ubi est domus principis et ubi tabernacula impiorum
| כִּי תֹאמְרוּ אַיֵּה בֵית־נָדִיב וְאַיֵּה אֹהֶל ׀ מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִֽים׃ |
29 interrogate quemlibet de viatoribus et haec eadem eum intellegere cognoscetis
| הֲלֹא שְׁאֶלְתֶּם עוֹבְרֵי דָרֶךְ וְאֹתֹתָם לֹא תְנַכֵּֽרוּ׃ |
30 quia in diem perditionis servabitur malus et ad diem furoris ducitur
| כִּי לְיוֹם אֵיד יֵחָשֶׂךְ רָע לְיוֹם עֲבָרוֹת יוּבָֽלוּ׃ |
31 quis arguet coram eo viam eius et quae fecit quis reddet illi
| מִֽי־יַגִּיד עַל־פָּנָיו דַּרְכּוֹ וְהוּא־עָשָׂה מִי יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃ |
32 ipse ad sepulchra ducetur et in congerie mortuorum vigilabit
| וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְֽעַל־גָּדִישׁ יִשְׁקֽוֹד׃ |
33 dulcis fuit glareis Cocyti et post se omnem hominem trahet et ante se innumerabiles
| מָֽתְקוּ־לוֹ רִגְבֵי ־ נָחַל וְאַחֲרָיו כׇּל־אָדָם יִמְשׁוֹךְ וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּֽר׃ |
34 quomodo igitur consolamini me frustra cum responsio vestra repugnare ostensa sit veritati
| וְאֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הָבֶל וּתְשׁוּבֹתֵיכֶם נִשְׁאַר־מָֽעַל׃ |
