Job 12

1 respondens autem Iob dixit

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

2 ergo vos estis soli homines et vobiscum morietur sapientia

אׇמְנָם כִּי אַתֶּם־עָם וְעִמָּכֶם תָּמוּת חׇכְמָֽה׃

3 et mihi est cor sicut et vobis nec inferior vestri sum quis enim haec quae nostis ignorat

גַּם־לִי לֵבָב ׀ כְּֽמוֹכֶם לֹא־נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם וְאֶת־מִי־אֵין כְּמוֹ־אֵֽלֶּה׃

4 qui deridetur ab amico suo sicut ego invocabit Deum et exaudiet eum deridetur enim iusti simplicitas

שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ ׀ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַֽיַּעֲנֵהוּ שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִֽים׃

5 lampas contempta apud cogitationes divitum parata ad tempus statutum

לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָֽגֶל׃

6 abundant tabernacula praedonum et audacter provocant Deum cum ipse dederit omnia in manibus eorum

יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים ׀ לְשֹׁדְדִים וּֽבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃

7 nimirum interroga iumenta et docebunt te et volatilia caeli et indicabunt tibi

וְֽאוּלָם שְׁאַל־נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד־לָֽךְ׃

8 loquere terrae et respondebit tibi et narrabunt pisces maris

אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּֽם׃

9 quis ignorat quod omnia haec manus Domini fecerit

מִי לֹא־יָדַע בְּכׇל־אֵלֶּה כִּי יַד־יְהֹוָה עָשְׂתָה זֹּֽאת׃

10 in cuius manu anima omnis viventis et spiritus universae carnis hominis

אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כׇּל־חָי וְרוּחַ כׇּל־בְּשַׂר־אִֽישׁ׃

11 nonne auris verba diiudicat et fauces comedentis saporem

הֲלֹא־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם־לֽוֹ׃

12 in antiquis est sapientia et in multo tempore prudentia

בִּישִׁישִׁים חׇכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָֽה׃

13 apud ipsum est sapientia et fortitudo ipse habet consilium et intellegentiam

עִמּוֹ חׇכְמָה וּגְבוּרָה לוֹ עֵצָה וּתְבוּנָֽה׃

14 si destruxerit nemo est qui aedificet et si incluserit hominem nullus est qui aperiat

הֵן יַהֲרוֹס וְלֹא יִבָּנֶה יִסְגֹּר עַל־אִישׁ וְלֹא יִפָּתֵֽחַ׃

15 si continuerit aquas omnia siccabuntur et si emiserit eas subvertent terram

הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ וִישַׁלְּחֵם וְיַהַפְכוּ אָֽרֶץ׃

16 apud ipsum est fortitudo et sapientia ipse novit et decipientem et eum qui decipitur

עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּֽה׃

17 adducit consiliarios in stultum finem et iudices in stuporem

מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל וְֽשֹׁפְטִים יְהוֹלֵֽל׃

18 balteum regum dissolvit et praecingit fune renes eorum

מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמׇתְנֵיהֶֽם׃

19 ducit sacerdotes inglorios et optimates subplantat

מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל וְאֵתָנִים יְסַלֵּֽף׃

20 commutans labium veracium et doctrinam senum auferens

מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּֽח׃

21 effundit despectionem super principes et eos qui oppressi fuerant relevans

שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל־נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּֽה׃

22 qui revelat profunda de tenebris et producit in lucem umbram mortis

מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי־חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָֽוֶת׃

23 qui multiplicat gentes et perdet eas et subversas in integrum restituet

מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַֽיְאַבְּדֵם שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵֽם׃

24 qui inmutat cor principum populi terrae et decipit eos ut frustra incedant per invium

מֵסִיר לֵב רָאשֵׁי עַם־הָאָרֶץ וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃

25 palpabunt quasi in tenebris et non in luce et errare eos faciet quasi ebrios

יְמַֽשְׁשׁוּ־חֹשֶׁךְ וְלֹא־אוֹר וַיַּתְעֵם כַּשִּׁכּֽוֹר׃