Genesis 34
1 egressa est autem Dina filia Liae ut videret mulieres regionis illius
| ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃ |
2 quam cum vidisset Sychem filius Emor Evei princeps terrae illius adamavit et rapuit et dormivit cum illa vi opprimens virginem
| וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃ |
3 et conglutinata est anima eius cum ea tristemque blanditiis delinivit
| ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃ |
4 et pergens ad Emor patrem suum accipe mihi inquit puellam hanc coniugem
| ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃ |
5 quod cum audisset Iacob absentibus filiis et in pastu occupatis pecorum siluit donec redirent
| ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃ |
6 egresso autem Emor patre Sychem ut loqueretur ad Iacob
| ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃ |
7 ecce filii eius veniebant de agro auditoque quod acciderat irati sunt valde eo quod foedam rem esset operatus in Israhel et violata filia Iacob rem inlicitam perpetrasset
| ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃ |
8 locutus est itaque Emor ad eos Sychem filii mei adhesit anima filiae vestrae date eam illi uxorem
| וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃ |
9 et iungamus vicissim conubia filias vestras tradite nobis et filias nostras accipite
| והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃ |
10 et habitate nobiscum terra in potestate vestra est exercete negotiamini et possidete eam
| ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃ |
11 sed et Sychem ad patrem et ad fratres eius ait inveniam gratiam coram vobis et quaecumque statueritis dabo
| ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃ |
12 augete dotem munera postulate libens tribuam quod petieritis tantum date mihi puellam hanc uxorem
| הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃ |
13 responderunt filii Iacob Sychem et patri eius in dolo saevientes ob stuprum sororis
| ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃ |
14 non possumus facere quod petitis nec dare sororem nostram homini incircumciso quod inlicitum et nefarium est apud nos
| ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃ |
15 sed in hoc valebimus foederari si esse volueritis nostri similes et circumcidatur in vobis omne masculini sexus
| אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃ |
16 tunc dabimus et accipiemus mutuo filias nostras ac vestras et habitabimus vobiscum erimusque unus populus
| ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃ |
17 sin autem circumcidi nolueritis tollemus filiam nostram et recedemus
| ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃ |
18 placuit oblatio eorum Emor et Sychem filio eius
| וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃ |
19 nec distulit adulescens quin statim quod petebatur expleret amabat enim puellam valde et ipse erat inclitus in omni domo patris sui
| ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃ |
20 ingressique portam urbis locuti sunt populo
| ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃ |
21 viri isti pacifici sunt et volunt habitare nobiscum negotientur in terra et exerceant eam quae spatiosa et lata cultoribus indiget filias eorum accipiemus uxores et nostras illis dabimus
| האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃ |
22 unum est quod differtur tantum bonum si circumcidamus masculos nostros ritum gentis imitantes
| אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃ |
23 et substantia eorum et pecora et cuncta quae possident nostra erunt tantum in hoc adquiescamus et habitantes simul unum efficiemus populum
| מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃ |
24 adsensi sunt omnes circumcisis cunctis maribus
| וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃ |
25 et ecce die tertio quando gravissimus vulnerum dolor est arreptis duo Iacob filii Symeon et Levi fratres Dinae gladiis ingressi sunt urbem confidenter interfectisque omnibus masculis
| ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃ |
26 Emor et Sychem pariter necaverunt tollentes Dinam de domo Sychem sororem suam
| ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃ |
27 quibus egressis inruerunt super occisos ceteri filii Iacob et depopulati sunt urbem in ultionem stupri
| בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃ |
28 oves eorum et armenta et asinos cunctaque vastantes quae in domibus et in agris erant
| את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃ |
29 parvulos quoque et uxores eorum duxere captivas
| ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃ |
30 quibus patratis audacter Iacob dixit ad Symeon et Levi turbastis me et odiosum fecistis Chananeis et Ferezeis habitatoribus terrae huius nos pauci sumus illi congregati percutient me et delebor ego et domus mea
| ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃ |
31 responderunt numquid ut scorto abuti debuere sorore nostra
| ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃ |
