< Genesis 18 >

1 apparuit autem ei Dominus in convalle Mambre sedenti in ostio tabernaculi sui in ipso fervore diei
וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום
2 cumque elevasset oculos apparuerunt ei tres viri stantes propter eum quos cum vidisset cucurrit in occursum eorum de ostio tabernaculi et adoravit in terra
וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה
3 et dixit Domine si inveni gratiam in oculis tuis ne transeas servum tuum
ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך--אל נא תעבר מעל עבדך
4 sed adferam pauxillum aquae et lavate pedes vestros et requiescite sub arbore
יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ
5 ponam buccellam panis et confortate cor vestrum postea transibitis idcirco enim declinastis ad servum vestrum qui dixerunt fac ut locutus es
ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו--כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת
6 festinavit Abraham in tabernaculum ad Sarram dixitque ei adcelera tria sata similae commisce et fac subcinericios panes
וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת--לושי ועשי עגות
7 ipse vero ad armentum cucurrit et tulit inde vitulum tenerrimum et optimum deditque puero qui festinavit et coxit illum
ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו
8 tulit quoque butyrum et lac et vitulum quem coxerat et posuit coram eis ipse vero stabat iuxta eos sub arbore
ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו
9 cumque comedissent dixerunt ad eum ubi est Sarra uxor tua ille respondit ecce in tabernaculo est
ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל
10 cui dixit revertens veniam ad te tempore isto vita comite et habebit filium Sarra uxor tua quo audito Sarra risit post ostium tabernaculi
ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו
11 erant autem ambo senes provectaeque aetatis et desierant Sarrae fieri muliebria
ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים
12 quae risit occulte dicens postquam consenui et dominus meus vetulus est voluptati operam dabo
ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן
13 dixit autem Dominus ad Abraham quare risit Sarra dicens num vere paritura sum anus
ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד--ואני זקנתי
14 numquid Deo est quicquam difficile iuxta condictum revertar ad te hoc eodem tempore vita comite et habebit Sarra filium
היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה--ולשרה בן
15 negavit Sarra dicens non risi timore perterrita Dominus autem non est inquit ita sed risisti
ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת
16 cum ergo surrexissent inde viri direxerunt oculos suos contra Sodomam et Abraham simul gradiebatur deducens eos
ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם--הלך עמם לשלחם
17 dixitque Dominus num celare potero Abraham quae gesturus sum
ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה
18 cum futurus sit in gentem magnam ac robustissimam et benedicendae sint in illo omnes nationes terrae
ואברהם--היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו--כל גויי הארץ
19 scio enim quod praecepturus sit filiis suis et domui suae post se ut custodiant viam Domini et faciant iustitiam et iudicium ut adducat Dominus propter Abraham omnia quae locutus est ad eum
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט--למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו
20 dixit itaque Dominus clamor Sodomorum et Gomorrae multiplicatus est et peccatum earum adgravatum est nimis
ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם--כי כבדה מאד
21 descendam et videbo utrum clamorem qui venit ad me opere conpleverint an non est ita ut sciam
ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה
22 converteruntque se inde et abierunt Sodomam Abraham vero adhuc stabat coram Domino
ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם--עודנו עמד לפני יהוה
23 et adpropinquans ait numquid perdes iustum cum impio
ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע
24 si fuerint quinquaginta iusti in civitate peribunt simul et non parces loco illi propter quinquaginta iustos si fuerint in eo
אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה
25 absit a te ut rem hanc facias et occidas iustum cum impio fiatque iustus sicut impius non est hoc tuum qui iudicas omnem terram nequaquam facies iudicium
חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך--השפט כל הארץ לא יעשה משפט
26 dixitque Dominus ad eum si invenero Sodomis quinquaginta iustos in medio civitatis dimittam omni loco propter eos
ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר--ונשאתי לכל המקום בעבורם
27 respondens Abraham ait quia semel coepi loquar ad Dominum meum cum sim pulvis et cinis
ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר
28 quid si minus quinquaginta iustis quinque fuerint delebis propter quinque universam urbem et ait non delebo si invenero ibi quadraginta quinque
אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה--התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה
29 rursumque locutus est ad eum sin autem quadraginta inventi fuerint quid facies ait non percutiam propter quadraginta
ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים
30 ne quaeso inquit indigneris Domine si loquar quid si inventi fuerint ibi triginta respondit non faciam si invenero ibi triginta
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה--אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים
31 quia semel ait coepi loquar ad Dominum meum quid si inventi fuerint ibi viginti dixit non interficiam propter viginti
ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני--אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים
32 obsecro inquit ne irascaris Domine si loquar adhuc semel quid si inventi fuerint ibi decem dixit non delebo propter decem
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם--אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה
33 abiit Dominus postquam cessavit loqui ad Abraham et ille reversus est in locum suum
וילך יהוה--כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו

< Genesis 18 >