Ecclesiastes 12

1 memento creatoris tui in diebus iuventutis tuae antequam veniat tempus adflictionis et adpropinquent anni de quibus dicas non mihi placent

וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ

2 antequam tenebrescat sol et lumen et luna et stellae et revertantur nubes post pluviam

עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם

3 quando commovebuntur custodes domus et nutabuntur viri fortissimi et otiosae erunt molentes inminuto numero et tenebrescent videntes per foramina

ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות

4 et claudent ostia in platea in humilitate vocis molentis et consurgent ad vocem volucris et obsurdescent omnes filiae carminis

וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר

5 excelsa quoque timebunt et formidabunt in via florebit amigdalum inpinguabitur lucusta et dissipabitur capparis quoniam ibit homo in domum aeternitatis suae et circumibunt in platea plangentes

גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים

6 antequam rumpatur funis argenteus et recurrat vitta aurea et conteratur hydria super fontem et confringatur rota super cisternam

עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור

7 et revertatur pulvis in terram suam unde erat et spiritus redeat ad Deum qui dedit illum

וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה

8 vanitas vanitatum dixit Ecclesiastes omnia vanitas

הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל

9 cumque esset sapientissimus Ecclesiastes docuit populum et enarravit quae fecerit et investigans conposuit parabolas multas

ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה

10 quaesivit verba utilia et conscripsit sermones rectissimos ac veritate plenos

בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת

11 verba sapientium sicut stimuli et quasi clavi in altum defixi quae per magistrorum concilium data sunt a pastore uno

דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד

12 his amplius fili mi ne requiras faciendi plures libros nullus est finis frequensque meditatio carnis adflictio est

ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר

13 finem loquendi omnes pariter audiamus Deum time et mandata eius observa hoc est enim omnis homo

סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם

14 et cuncta quae fiunt adducet Deus in iudicium pro omni errato sive bonum sive malum sit

כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע