והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם--אין חזון נפרץ |
ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות |
ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים |
ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני |
וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב |
ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב |
ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה |
ויסף יהוה קרא שמואל בשלישת ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער |
ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו |
ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך |
ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו--תצלינה שתי אזניו |
ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו--החל וכלה |
והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם--בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם |
ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה--עד עולם |
וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי |
ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני |
ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך--אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך |
ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר--יהוה הוא הטוב בעינו יעשה |
ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה |
וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה |
ויסף יהוה להראה בשלה כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה |