Psalmorum 71
1 Psalmus David, Filiorum Ionadab, et eorum, qui primi captivi ducti sunt. In te Domine speravi, non confundar in aeternum:
| בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ |
2 in iustitia tua libera me, et eripe me. Inclina ad me aurem tuam, et salva me.
| בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ |
3 Esto mihi in Deum protectorem, et in locum munitum: ut salvum me facias, Quoniam firmamentum meum, et refugium meum es tu.
| היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ |
4 Deus meus eripe me de manu peccatoris, et de manu contra legem agentis et iniqui:
| אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ |
5 Quoniam tu es patientia mea Domine: Domine spes mea a iuventute mea.
| כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ |
6 In te confirmatus sum ex utero: de ventre matris meae tu es protector meus: In te cantatio mea semper:
| עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ |
7 tamquam prodigium factus sum multis: et tu adiutor fortis.
| כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ |
8 Repleatur os meum laude, ut cantem gloriam tuam: tota die magnitudinem tuam.
| ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ |
9 Ne proiicias me in tempore senectutis: cum defecerit virtus mea, ne derelinquas me.
| אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ |
10 Quia dixerunt inimici mei mihi: et qui custodiebant animam meam, consilium fecerunt in unum,
| כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ |
11 Dicentes: Deus dereliquit eum, persequimini, et comprehendite eum: quia non est qui eripiat.
| לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ |
12 Deus ne elongeris a me: Deus meus in auxilium meum respice.
| אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ |
13 Confundantur, et deficiant detrahentes animae meae: operiantur confusione, et pudore qui quaerunt mala mihi.
| יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ |
14 Ego autem semper sperabo: et adiiciam super omnem laudem tuam.
| ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ |
15 Os meum annunciabit iustitiam tuam: tota die salutare tuum. Quoniam non cognovi litteraturam,
| פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ |
16 introibo in potentias Domini: Domine, memorabor iustitiae tuae solius.
| אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ |
17 Deus docuisti me a iuventute mea: et usque nunc pronunciabo mirabilia tua.
| אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ |
18 Et usque in senectam et senium: Deus ne derelinquas me, Donec annunciem brachium tuum generationi omni, quae ventura est: Potentiam tuam,
| וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ |
19 et iustitiam tuam Deus usque in altissima, quae fecisti magnalia: Deus quis similis tibi?
| וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ |
20 Quantas ostendisti mihi tribulationes multas, et malas: et conversus vivificasti me: et de abyssis terrae iterum reduxisti me:
| אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ |
21 Multiplicasti magnificentiam tuam: et conversus consolatus es me.
| תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ |
22 Nam et ego confitebor tibi in vasis psalmi veritatem tuam: Deus psallam tibi in cithara, sanctus Israel.
| גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ |
23 Exultabunt labia mea cum cantavero tibi: et anima mea, quam redemisti.
| תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ |
24 Sed et lingua mea tota die meditabitur iustitiam tuam: cum confusi et reveriti fuerint qui quaerunt mala mihi.
| גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ |
