Psalmorum 69
1 Psalmus David, in finem, pro iis, qui commutabuntur. Salvum me fac Deus: quoniam intraverunt aquae usque ad animam meam.
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ |
2 Infixus sum in limo profundi: et non est substantia. Veni in altitudinem maris: et tempestas demersit me.
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ |
3 Laboravi clamans, raucae factae sunt fauces meae: defecerunt oculi mei, dum spero in Deum meum.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ |
4 Multiplicati sunt super capillos capitis mei, qui oderunt me gratis. Confortati sunt qui persecuti sunt me inimici mei iniuste: quae non rapui, tunc exolvebam.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ |
5 Deus tu scis insipientiam meam: et delicta mea a te non sunt abscondita.
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ |
6 Non erubescant in me qui expectant te Domine, Domine virtutum. Non confundantur super me qui quaerunt te, Deus Israel.
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ |
7 Quoniam propter te sustinui opprobrium: operuit confusio faciem meam.
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ |
8 Extraneus factus sum fratribus meis, et peregrinus filiis matris meae.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ |
9 Quoniam zelus domus tuae comedit me: et opprobria exprobrantium tibi, ceciderunt super me.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ |
10 Et operui in ieiunio animam meam: et factum est in opprobrium mihi.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ |
11 Et posui vestimentum meum cilicium: et factus sum illis in parabolam.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ |
12 Adversum me loquebantur qui sedebant in porta: et in me psallebant qui bibebant vinum.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ |
13 Ego vero orationem meam ad te Domine: tempus beneplaciti Deus. In multitudine misericordiae tuae exaudi me, in veritate salutis tuae:
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ |
14 Eripe me de luto, ut non infigar: libera me ab iis, qui oderunt me, et de profundis aquarum.
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ |
15 Non me demergat tempestas aquae, neque absorbeat me profundum: neque urgeat super me puteus os suum.
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ |
16 Exaudi me Domine, quoniam benigna est misericordia tua: secundum multitudinem miserationum tuarum respice in me.
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ |
17 Et ne avertas faciem tuam a puero tuo: quoniam tribulor, velociter exaudi me.
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ |
18 Intende animae meae, et libera eam: propter inimicos meos eripe me.
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ |
19 Tu scis improperium meum, et confusionem meam, et reverentiam meam.
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ |
20 In conspectu tuo sunt omnes qui tribulant me, improperium expectavit cor meum et miseriam. Et sustinui qui simul contristaretur, et non fuit: et qui consolaretur, et non inveni.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ |
21 Et dederunt in escam meam fel: et in siti mea potaverunt me aceto.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ |
22 Fiat mensa eorum coram ipsis in laqueum, et in retributiones, et in scandalum.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ |
23 Obscurentur oculi eorum ne videant: et dorsum eorum semper incurva.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ |
24 Effunde super eos iram tuam: et furor irae tuae comprehendat eos.
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ |
25 Fiat habitatio eorum deserta: et in tabernaculis eorum non sit qui inhabitet.
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ |
26 Quoniam quem tu percussisti, persecuti sunt: et super dolorem vulnerum meorum addiderunt.
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ |
27 Appone iniquitatem super iniquitatem eorum: et non intrent in iustitiam tuam.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ |
28 Deleantur de Libro viventium: et cum iustis non scribantur.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ |
29 Ego sum pauper et dolens: salus tua Deus suscepit me.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ |
30 Laudabo nomen Dei cum cantico: et magnificabo eum in laude:
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ |
31 Et placebit Deo super vitulum novellum: cornua producentem et ungulas.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ |
32 Videant pauperes et laetentur: quaerite Deum, et vivet anima vestra:
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ |
33 Quoniam exaudivit pauperes Dominus: et vinctos suos non despexit.
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ |
34 Laudent illum caeli et terra, mare, et omnia reptilia in eis.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ |
35 Quoniam Deus salvam faciet Sion: et aedificabuntur civitates Iuda. Et inhabitabunt ibi, et hereditate acquirent eam.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ |
36 Et semen servorum eius possidebit eam, et qui diligunt nomen eius, habitabunt in ea.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ |
