Psalmorum 38
1 Psalmus David, in recordationem sabbati. Domine ne in furore tuo arguas me, neque in ira tua corripias me.
| מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני׃ |
2 Quoniam sagittae tuae infixae sunt mihi: et confirmasti super me manum tuam.
| כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך׃ |
3 Non est sanitas in carne mea a facie irae tuae: non est pax ossibus meis a facie peccatorum meorum.
| אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃ |
4 Quoniam iniquitates meae supergressae sunt caput meum: et sicut onus grave gravatae sunt super me.
| כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני׃ |
5 Putruerunt et corruptae sunt cicatrices meae, a facie insipientiae meae.
| הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃ |
6 Miser factus sum, et curvatus sum usque in finem: tota die contristatus ingrediebar.
| נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃ |
7 Quoniam lumbi mei impleti sunt illusionibus: et non est sanitas in carne mea.
| כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃ |
8 Afflictus sum, et humiliatus sum nimis: rugiebam a gemitu cordis mei.
| נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃ |
9 Domine, ante te omne desiderium meum: et gemitus meus a te non est absconditus.
| אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה׃ |
10 Cor meum conturbatum est, dereliquit me virtus mea: et lumen oculorum meorum, et ipsum non est mecum.
| לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃ |
11 Amici mei et proximi mei adversum me appropinquaverunt, et steterunt. Et qui iuxta me erant, de longe steterunt: et vim faciebant qui quaerebant animam meam.
| אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃ |
12 Et qui inquirebant mala mihi, locuti sunt vanitates: et dolos tota die meditabantur.
| וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו׃ |
13 Ego autem tamquam surdus non audiebam: et sicut mutus non aperiens os suum.
| ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃ |
14 Et factus sum sicut homo non audiens: et non habens in ore suo redargutiones.
| ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃ |
15 Quoniam in te Domine speravi: tu exaudies me Domine Deus meus.
| כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי׃ |
16 Quia dixi: Nequando supergaudeant mihi inimici mei: et dum commoventur pedes mei, super me magna locuti sunt.
| כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃ |
17 Quoniam ego in flagella paratus sum: et dolor meus in conspectu meo semper.
| כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד׃ |
18 Quoniam iniquitatem meam annunciabo: et cogitabo pro peccato meo.
| כי עוני אגיד אדאג מחטאתי׃ |
19 Inimici autem mei vivunt, et confirmati sunt super me: et multiplicati sunt qui oderunt me inique.
| ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר׃ |
20 Qui retribuunt mala pro bonis, detrahebant mihi: quoniam sequebar bonitatem.
| ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב׃ |
21 Ne derelinquas me Domine Deus meus: ne discesseris a me.
| אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני׃ |
22 Intende in adiutorium meum, Domine Deus salutis meae.
| חושה לעזרתי אדני תשועתי׃ |
