Psalmorum 31
1 Psalmus David, in finem, pro ecstasi. In te Domine speravi non confundar in aeternum: in iustitia tua libera me.
| למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃ |
2 Inclina ad me aurem tuam, accelera ut eruas me. Esto mihi in Deum protectorem: et in domum refugii, ut salvum me facias.
| הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃ |
3 Quoniam fortitudo mea, et refugium meum es tu: et propter nomen tuum deduces me, et enutries me.
| כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃ |
4 Educes me de laqueo hoc, quem absconderunt mihi: quoniam tu es protector meus.
| תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃ |
5 In manus tuas commendo spiritum meum: redemisti me Domine Deus veritatis.
| בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃ |
6 Odisti observantes vanitates, supervacue. Ego autem in Domino speravi:
| שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃ |
7 exultabo, et laetabor in misericordia tua. Quoniam respexisti humilitatem meam, salvasti de necessitatibus animam meam.
| אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃ |
8 Nec conclusisti me in manibus inimici: statuisti in loco spatioso pedes meos.
| ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃ |
9 Miserere mei Domine quoniam tribulor: conturbatus est in ira oculus meus, anima mea, et venter meus:
| חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃ |
10 Quoniam defecit in dolore vita mea: et anni mei in gemitibus. Infirmata est in paupertate virtus mea: et ossa mea conturbata sunt.
| כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃ |
11 Super omnes inimicos meos factus sum opprobrium vicinis meis valde: et timor notis meis. Qui videbant me, foras fugerunt a me:
| מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃ |
12 oblivioni datus sum, tamquam mortuus a corde. Factus sum tamquam vas perditum:
| נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃ |
13 quoniam audivi vituperationem multorum commorantium in circuitu: In eo dum convenirent simul adversum me, accipere animam meam consiliati sunt.
| כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃ |
14 Ego autem in te speravi Domine: dixi: Deus meus es tu:
| ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃ |
15 in manibus tuis sortes meae. Eripe me de manu inimicorum meorum, et a persequentibus me.
| בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃ |
16 Illustra faciem tuam super servum tuum, salvum me fac in misericordia tua:
| האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃ |
17 Domine non confundar, quoniam invocavi te. Erubescant impii, et deducantur in infernum: (Sheol h7585)
| יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃ (Sheol h7585) |
18 muta fiant labia dolosa. Quae loquuntur adversus iustum iniquitatem, in superbia, et in abusione.
| תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃ |
19 Quam magna multitudo dulcedinis tuae Domine, quam abscondisti timentibus te. Perfecisti eis, qui sperant in te, in conspectu filiorum hominum.
| מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃ |
20 Abscondes eos in abscondito faciei tuae a conturbatione hominum. Proteges eos in tabernaculo tuo a contradictione linguarum.
| תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃ |
21 Benedictus Dominus: quoniam mirificavit misericordiam suam mihi in civitate munita.
| ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃ |
22 Ego autem dixi in excessu mentis meae: Proiectus sum a facie oculorum tuorum. Ideo exaudisti vocem orationis meae, dum clamarem ad te.
| ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃ |
23 Diligite Dominum omnes sancti eius: quoniam veritatem requiret Dominus, et retribuet abundanter facientibus superbiam.
| אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃ |
24 Viriliter agite, et confortetur cor vestrum, omnes qui speratis in Domino.
| חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃ |
