Psalmorum 22

1 Psalmus David, in finem pro susceptione matutina. Deus Deus meus respice in me: quare me dereliquisti? longe a salute mea verba delictorum meorum.

למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי

2 Deus meus clamabo per diem, et non exaudies: et nocte, et non ad insipientiam mihi.

אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי

3 Tu autem in sancto habitas, Laus Israel.

ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל

4 In te speraverunt patres nostri: speraverunt, et liberasti eos.

בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו

5 Ad te clamaverunt, et salvi facti sunt: in te speraverunt, et non sunt confusi.

אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו

6 Ego autem sum vermis, et non homo: opprobrium hominum, et abiectio plebis.

ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם

7 Omnes videntes me, deriserunt me: locuti sunt labiis, et moverunt caput.

כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש

8 Speravit in Domino, eripiat eum: salvum faciat eum, quoniam vult eum.

גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו

9 Quoniam tu es, qui extraxisti me de ventre: spes mea ab uberibus matris meae.

כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי

10 In te proiectus sum ex utero: de ventre matris meae Deus meus es tu,

עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה

11 ne discesseris a me: Quoniam tribulatio proxima est: quoniam non est qui adiuvet.

אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר

12 Circumdederunt me vituli multi: tauri pingues obsederunt me.

סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני

13 Aperuerunt super me os suum, sicut leo rapiens et rugiens.

פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג

14 Sicut aqua effusus sum: et dispersa sunt omnia ossa mea. Factum est cor meum tamquam cera liquescens in medio ventris mei.

כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי

15 Aruit tamquam testa virtus mea, et lingua mea adhaesit faucibus meis: et in pulverem mortis deduxisti me.

יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני

16 Quoniam circumdederunt me canes multi: concilium malignantium obsedit me. Foderunt manus meas et pedes meos:

כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי

17 dinumeraverunt omnia ossa mea. Ipsi vero consideraverunt et inspexerunt me:

אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי

18 diviserunt sibi vestimenta mea, et super vestem meam miserunt sortem.

יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל

19 Tu autem Domine ne elongaveris auxilium tuum a me: ad defensionem meam conspice.

ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה

20 Erue a framea Deus animam meam: et de manu canis unicam meam:

הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי

21 Salva me ex ore leonis: et a cornibus unicornium humilitatem meam.

הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני

22 Narrabo nomen tuum fratribus meis: in medio ecclesiae laudabo te.

אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך

23 Qui timetis Dominum laudate eum: universum semen Iacob glorificate eum:

יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל

24 Timeat eum omne semen Israel: quoniam non sprevit, neque despexit deprecationem pauperis: Nec avertit faciem suam a me: et cum clamarem ad eum exaudivit me.

כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע

25 Apud te laus mea in ecclesia magna: vota mea reddam in conspectu timentium eum.

מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו

26 Edent pauperes, et saturabuntur: et laudabunt Dominum qui requirunt eum: vivent corda eorum in saeculum saeculi.

יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד

27 Reminiscentur et convertentur ad Dominum universi fines terrae: Et adorabunt in conspectu eius universae familiae Gentium.

יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים

28 Quoniam Domini est regnum: et ipse dominabitur Gentium.

כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים

29 Manducaverunt et adoraverunt omnes pingues terrae: in conspectu eius cadent omnes qui descendunt in terram.

אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה

30 Et anima mea illi vivet: et semen meum serviet ipsi.

זרע יעבדנו יספר לאדני לדור

31 Annunciabitur Domino generatio ventura: et annunciabunt caeli iustitiam eius populo qui nascetur, quem fecit Dominus.

יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה