Psalmorum 2

1 Quare fremuerunt Gentes, et populi meditati sunt inania? Astiterunt reges terrae, et principes convenerunt in unum adversus Dominum, et adversus Christum eius.

למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

2 Dirumpamus vincula eorum: et proiiciamus a nobis iugum ipsorum.

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

3 Qui habitat in caelis irridebit eos: et Dominus subsannabit eos.

ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

4 Tunc loquetur ad eos in ira sua, et in furore suo conturbabit eos.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

5 Ego autem constitutus sum rex ab eo super Sion montem sanctum eius, praedicans praeceptum eius.

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

6 Dominus dixit ad me: Filius meus es tu, ego hodie genui te.

ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

7 Postula a me, et dabo tibi Gentes hereditatem tuam, et possessionem tuam terminos terrae.

אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

8 Reges eos in virga ferrea, et tamquam vas figuli confringes eos.

שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

9 Et nunc reges intelligite: erudimini qui iudicatis terram.

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

10 Servite Domino in timore: et exultate ei cum tremore.

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

11 Apprehendite disciplinam nequando irascatur Dominus, et pereatis de via iusta.

עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

12 Cum exarserit in brevi ira eius, beati omnes, qui confidunt in eo.

נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃