Psalmorum 140

1 Psalmus David, in finem. Eripe me Domine ab homine malo: a viro iniquo eripe me.

למנצח מזמור לדוד חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני׃

2 Qui cogitaverunt iniquitates in corde: tota die constituebant praelia.

אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות׃

3 Acuerunt linguas suas sicut serpentes: venenum aspidum sub labiis eorum.

שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה׃

4 Custodi me Domine de manu peccatoris: et ab hominibus iniquis eripe me. Qui cogitaverunt supplantare gressus meos:

שמרני יהוה מידי רשע מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי׃

5 absconderunt superbi laqueum mihi: Et funes extenderunt in laqueum: iuxta iter scandalum posuerunt mihi.

טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה׃

6 Dixi Domino: Deus meus es tu: exaudi Domine vocem deprecationis meae.

אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני׃

7 Domine, Domine virtus salutis meae: obumbrasti super caput meum in die belli:

יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק׃

8 Ne tradas me Domine a desiderio meo peccatori: cogitaverunt contra me, ne derelinquas me, ne forte exaltentur.

אל תתן יהוה מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה׃

9 Caput circuitus eorum: labor labiorum ipsorum operiet eos.

ראש מסבי עמל שפתימו יכסומו׃

10 Cadent super eos carbones, in ignem deiicies eos: in miseriis non subsistent.

ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃

11 Vir linguosus non dirigetur in terra: virum iniustum mala capient in interitu.

איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת׃

12 Cognovi quia faciet Dominus iudicium inopis: et vindictam pauperum.

ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים׃

13 Verumtamen iusti confitebuntur nomini tuo: et habitabunt recti cum vultu tuo.

אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך׃