< Psalmorum 105 >

1 Alleluia. Confitemini Domino, et invocate nomen eius: annunciate inter gentes opera eius.
הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃
2 Cantate ei, et psallite ei: narrate omnia mirabilia eius.
שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃
3 Laudamini in nomine sancto eius: laetetur cor quaerentium Dominum.
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃
4 Quaerite Dominum, et confirmamini: quaerite faciem eius semper.
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃
5 Mementote mirabilium eius, quae fecit: prodigia eius, et iudicia oris eius.
זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃
6 Semen Abraham, servi eius: filii Iacob electi eius.
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃
7 Ipse Dominus Deus noster: in universa terra iudicia eius.
הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃
8 Memor fuit in saeculum testamenti sui: verbi, quod mandavit in mille generationes:
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃
9 Quod disposuit ad Abraham: et iuramenti sui ad Isaac:
אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃
10 Et statuit illud Iacob in praeceptum: et Israel in testamentum aeternum:
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃
11 Dicens: Tibi dabo Terram Chanaan, funiculum hereditatis vestrae.
לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃
12 Cum essent numero brevi, paucissimi et incolae eius:
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃
13 Et pertransierunt de gente in gentem, et de regno ad populum alterum.
ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃
14 Non reliquit hominem nocere eis: et corripuit pro eis reges.
לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃
15 Nolite tangere christos meos: et in prophetis meis nolite malignari.
אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃
16 Et vocavit famem super terram: et omne firmamentum panis contrivit.
ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃
17 Misit ante eos virum: in servum venundatus est Ioseph.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃
18 Humiliaverunt in compedibus pedes eius, ferrum pertransiit animam eius,
ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃
19 donec veniret verbum eius. Eloquium Domini inflammavit eum:
עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃
20 misit rex, et solvit eum; princeps populorum, et dimisit eum.
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃
21 Constituit eum dominum domus suae: et principem omnis possessionis suae:
שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃
22 Ut erudiret principes eius sicut semetipsum: et senes eius prudentiam doceret.
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃
23 Et intravit Israel in Aegyptum: et Iacob accola fuit in Terra Cham.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃
24 Et auxit populum suum vehementer: et firmavit eum super inimicos eius.
ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃
25 Convertit cor eorum ut odirent populum eius: et dolum facerent in servos eius.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃
26 Misit Moysen servum suum: Aaron, quem elegit ipsum.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃
27 Posuit in eis verba signorum suorum, et prodigiorum in Terra Cham.
שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃
28 Misit tenebras, et obscuravit: et non exacerbavit sermones suos.
שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃
29 Convertit aquas eorum in sanguinem: et occidit pisces eorum.
הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃
30 Edidit terra eorum ranas in penetralibus regum ipsorum.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃
31 Dixit, et venit cynomyia: et cinifes in omnibus finibus eorum.
אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃
32 Posuit pluvias eorum grandinem: ignem comburentem in terra ipsorum.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃
33 Et percussit vineas eorum, et ficulneas eorum: et contrivit lignum finium eorum.
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃
34 Dixit, et venit locusta, et bruchus, cuius non erat numerus:
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃
35 Et comedit omne foenum in terra eorum: et comedit omnem fructum terrae eorum.
ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃
36 Et percussit omne primogenitum in terra eorum: primitias omnis laboris eorum.
ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃
37 Et eduxit eos cum argento et auro: et non erat in tribubus eorum infirmus.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃
38 Laetata est Aegyptus in profectione eorum: quia incubuit timor eorum super eos.
שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃
39 Expandit nubem in protectionem eorum, et ignem ut luceret eis per noctem.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃
40 Petierunt, et venit coturnix: et pane caeli saturavit eos.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃
41 Dirupit petram, et fluxerunt aquae: abierunt in sicco flumina;
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃
42 Quoniam memor fuit verbi sancti sui, quod habuit ad Abraham puerum suum.
כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃
43 Et eduxit populum suum in exultatione, et electos suos in laetitia.
ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃
44 Et dedit illis regiones gentium: et labores populorum possederunt:
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃
45 Ut custodiant iustificationes eius, et legem eius requirant.
בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃

< Psalmorum 105 >