Psalmorum 105
1 Alleluia. Confitemini Domino, et invocate nomen eius: annunciate inter gentes opera eius.
| הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָֽיו׃ |
2 Cantate ei, et psallite ei: narrate omnia mirabilia eius.
| שִֽׁירוּ־לוֹ זַמְּרוּ־לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָֽיו׃ |
3 Laudamini in nomine sancto eius: laetetur cor quaerentium Dominum.
| הִֽתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב ׀ מְבַקְשֵׁי יְהוָֽה׃ |
4 Quaerite Dominum, et confirmamini: quaerite faciem eius semper.
| דִּרְשׁוּ יְהוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִֽיד׃ |
5 Mementote mirabilium eius, quae fecit: prodigia eius, et iudicia oris eius.
| זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר־עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיו׃ |
6 Semen Abraham, servi eius: filii Iacob electi eius.
| זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָֽיו׃ |
7 Ipse Dominus Deus noster: in universa terra iudicia eius.
| הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל־הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃ |
8 Memor fuit in saeculum testamenti sui: verbi, quod mandavit in mille generationes:
| זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּֽוֹר׃ |
9 Quod disposuit ad Abraham: et iuramenti sui ad Isaac:
| אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָֽק׃ |
10 Et statuit illud Iacob in praeceptum: et Israel in testamentum aeternum:
| וַיַּֽעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָֽם׃ |
11 Dicens: Tibi dabo Terram Chanaan, funiculum hereditatis vestrae.
| לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת־אֶֽרֶץ־כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶֽם׃ |
12 Cum essent numero brevi, paucissimi et incolae eius:
| בִּֽהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּֽהּ׃ |
13 Et pertransierunt de gente in gentem, et de regno ad populum alterum.
| וַֽיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל־גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל־עַם אַחֵֽר׃ |
14 Non reliquit hominem nocere eis: et corripuit pro eis reges.
| לֹֽא־הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִֽים׃ |
15 Nolite tangere christos meos: et in prophetis meis nolite malignari.
| אַֽל־תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל־תָּרֵֽעוּ׃ |
16 Et vocavit famem super terram: et omne firmamentum panis contrivit.
| וַיִּקְרָא רָעָב עַל־הָאָרֶץ כָּֽל־מַטֵּה־לֶחֶם שָׁבָֽר׃ |
17 Misit ante eos virum: in servum venundatus est Ioseph.
| שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵֽף׃ |
18 Humiliaverunt in compedibus pedes eius, ferrum pertransiit animam eius,
| עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשֽׁוֹ׃ |
19 donec veniret verbum eius. Eloquium Domini inflammavit eum:
| עַד־עֵת בֹּֽא־דְבָרוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרָפָֽתְהוּ׃ |
20 misit rex, et solvit eum; princeps populorum, et dimisit eum.
| שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃ |
21 Constituit eum dominum domus suae: et principem omnis possessionis suae:
| שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל־קִנְיָנֽוֹ׃ |
22 Ut erudiret principes eius sicut semetipsum: et senes eius prudentiam doceret.
| לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּֽם׃ |
23 Et intravit Israel in Aegyptum: et Iacob accola fuit in Terra Cham.
| וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶֽרֶץ־חָֽם׃ |
24 Et auxit populum suum vehementer: et firmavit eum super inimicos eius.
| וַיֶּפֶר אֶת־עַמּוֹ מְאֹד וַיַּֽעֲצִמֵהוּ מִצָּרָֽיו׃ |
25 Convertit cor eorum ut odirent populum eius: et dolum facerent in servos eius.
| הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָֽיו׃ |
26 Misit Moysen servum suum: Aaron, quem elegit ipsum.
| שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּֽחַר־בּֽוֹ׃ |
27 Posuit in eis verba signorum suorum, et prodigiorum in Terra Cham.
| שָֽׂמוּ־בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָֽם׃ |
28 Misit tenebras, et obscuravit: et non exacerbavit sermones suos.
| שָׁלַֽח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹֽא־מָרוּ אֶת־דברוו דְּבָרֽוֹ׃ |
29 Convertit aquas eorum in sanguinem: et occidit pisces eorum.
| הָפַךְ אֶת־מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת־דְּגָתָֽם׃ |
30 Edidit terra eorum ranas in penetralibus regum ipsorum.
| שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶֽם׃ |
31 Dixit, et venit cynomyia: et cinifes in omnibus finibus eorum.
| אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל־גְּבוּלָֽם׃ |
32 Posuit pluvias eorum grandinem: ignem comburentem in terra ipsorum.
| נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָֽם׃ |
33 Et percussit vineas eorum, et ficulneas eorum: et contrivit lignum finium eorum.
| וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָֽם׃ |
34 Dixit, et venit locusta, et bruchus, cuius non erat numerus:
| אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּֽר׃ |
35 Et comedit omne foenum in terra eorum: et comedit omnem fructum terrae eorum.
| וַיֹּאכַל כָּל־עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָֽם׃ |
36 Et percussit omne primogenitum in terra eorum: primitias omnis laboris eorum.
| וַיַּךְ כָּל־בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל־אוֹנָֽם׃ |
37 Et eduxit eos cum argento et auro: et non erat in tribubus eorum infirmus.
| וַֽיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵֽׁל׃ |
38 Laetata est Aegyptus in profectione eorum: quia incubuit timor eorum super eos.
| שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּֽי־נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶֽם׃ |
39 Expandit nubem in protectionem eorum, et ignem ut luceret eis per noctem.
| פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָֽיְלָה׃ |
40 Petierunt, et venit coturnix: et pane caeli saturavit eos.
| שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃ |
41 Dirupit petram, et fluxerunt aquae: abierunt in sicco flumina;
| פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָֽר׃ |
42 Quoniam memor fuit verbi sancti sui, quod habuit ad Abraham puerum suum.
| כִּֽי־זָכַר אֶת־דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶֽת־אַבְרָהָם עַבְדּֽוֹ׃ |
43 Et eduxit populum suum in exultatione, et electos suos in laetitia.
| וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת־בְּחִירָֽיו׃ |
44 Et dedit illis regiones gentium: et labores populorum possederunt:
| וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָֽשׁוּ׃ |
45 Ut custodiant iustificationes eius, et legem eius requirant.
| בַּעֲבוּר ׀ יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ |
