Psalmorum 102
1 Oratio inopis, cum augeretur, Cum anxius fuerit, et in conspectu Domini effunderet precem suam. Domine exaudi orationem meam: et clamor meus ad te veniat.
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
2 Non avertas faciem tuam a me: in quacumque die tribulor, inclina ad me aurem tuam. In quacumque die invocavero te, velociter exaudi me.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
3 Quia defecerunt sicut fumus dies mei: et ossa mea sicut cremium aruerunt.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
4 Percussus sum ut foenum, et aruit cor meum: quia oblitus sum comedere panem meum.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
5 A voce gemitus mei adhaesit os meum carni meae.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
6 Similis factus sum pellicano solitudinis: factus sum sicut nycticorax in domicilio.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
7 Vigilavi, et factus sum sicut passer solitarius in tecto.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
8 Tota die exprobrabant mihi inimici mei: et qui laudabant me adversum me iurabant.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
9 Quia cinerem tamquam panem manducabam, et potum meum cum fletu miscebam.
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
10 A facie irae indignationis tuae: quia elevans allisisti me.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
11 Dies mei sicut umbra declinaverunt: et ego sicut foenum arui.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
12 Tu autem Domine in aeternum permanes: et memoriale tuum in generatione et generationem.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
13 Tu exurgens misereberis Sion: quia tempus miserendi eius, quia venit tempus.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
14 Quoniam placuerunt servis tuis lapides eius: et terrae eius miserebuntur.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
15 Et timebunt Gentes nomen tuum Domine, et omnes reges terrae gloriam tuam.
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
16 Quia aedificavit Dominus Sion: et videbitur in gloria sua.
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
17 Respexit in orationem humilium: et non sprevit precem eorum.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
18 Scribantur haec in generatione altera: et populus, qui creabitur, laudabit Dominum:
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
19 Quia prospexit de excelso sancto suo: Dominus de caelo in terram aspexit:
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
20 Ut audiret gemitus compeditorum: ut solveret filios interemptorum:
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
21 Ut annuncient in Sion nomen Domini: et laudem eius in Ierusalem.
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
22 In conveniendo populos in unum, et reges ut serviant Domino.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
23 Respondit ei in via virtutis suae: Paucitatem dierum meorum nuncia mihi.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
24 Ne revoces me in dimidio dierum meorum: in generatione et generationem anni tui.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
25 Initio tu Domine terram fundasti: et opera manuum tuarum sunt caeli.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
26 Ipsi peribunt, tu autem permanes: et omnes sicut vestimentum veterascent. Et sicut opertorium mutabis eos, et mutabuntur:
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
27 tu autem idem ipse es, et anni tui non deficient.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
28 Filii servorum tuorum habitabunt: et semen eorum in saeculum dirigetur.
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |
