Proverbiorum 31
1 Verba Lamuelis regis. Visio, qua erudivit eum mater sua.
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ |
2 Quid dilecte mi, quid dilecte uteri mei, quid dilecte votorum meorum?
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ |
3 Ne dederis mulieribus substantiam tuam, et divitias tuas ad delendos reges.
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ |
4 Noli regibus, o Lamuel, noli regibus dare vinum: quia nullum secretum est ubi regnat ebrietas.
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ |
5 et ne forte bibant, et obliviscantur iudiciorum, et mutent causam filiorum pauperis.
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ |
6 Date siceram moerentibus, et vinum his, qui amaro sunt animo:
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ |
7 ut bibant, et obliviscantur egestatis suae, et doloris sui non recordentur amplius.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ |
8 Aperi os tuum muto, et causis omnium filiorum qui pertranseunt:
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ |
9 aperi os tuum, decerne quod iustum est, et iudica inopem et pauperem.
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ |
10 Mulierem fortem quis inveniet? procul, et de ultimis finibus pretium eius.
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ |
11 Confidit in ea cor viri sui, et spoliis non indigebit.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ |
12 Reddet ei bonum, et non malum, omnibus diebus vitae suae.
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ |
13 Quaesivit lanam et linum, et operata est consilia manuum suarum.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ |
14 Facta est quasi navis institoris, de longe portans panem suum.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ |
15 Et de nocte surrexit, deditque praedam domesticis suis, et cibaria ancillis suis.
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ |
16 Consideravit agrum, et emit eum: de fructu manuum suarum plantavit vineam.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ |
17 Accinxit fortitudine lumbos suos, et roboravit brachium suum.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ |
18 Gustavit, et vidit quia bona est negotiatio eius: non extinguetur in nocte lucerna eius.
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ |
19 Manum suam misit ad fortia, et digiti eius apprehenderunt fusum.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ |
20 Manum suam aperuit inopi, et palmas suas extendit ad pauperem.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ |
21 Non timebit domui suae a frigoribus nivis: omnes enim domestici eius vestiti sunt duplicibus.
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ |
22 Stragulatam vestem fecit sibi: byssus, et purpura indumentum eius.
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ |
23 Nobilis in portis vir eius, quando sederit cum senatoribus terrae.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ |
24 Sindonem fecit, et vendidit, et cingulum tradidit Chananaeo.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ |
25 Fortitudo et decor indumentum eius, et ridebit in die novissimo.
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ |
26 Os suum aperuit sapientiae, et lex clementiae in lingua eius.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ |
27 Consideravit semitas domus suae, et panem otiosa non comedit.
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ |
28 Surrexerunt filii eius, et beatissimam praedicaverunt: vir eius, et laudavit eam.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ |
29 Multae filiae congregaverunt sibi divitias: tu supergressa es universas.
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ |
30 Fallax gratia, et vana est pulchritudo: mulier timens Dominum ipsa laudabitur.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ |
31 Date ei de fructu manuum suarum: et laudent eam in portis opera eius.
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ |
