Proverbiorum 25
1 Hae quoque parabolae Salomonis, quas transtulerunt viri Ezechiae regis Iuda.
| גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה |
2 Gloria Dei est celare verbum, et gloria regum investigare sermonem.
| כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר |
3 Caelum sursum, et terra deorsum, et cor regum inscrutabile.
| שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר |
4 Aufer rubiginem de argento, et egredietur vas purissimum:
| הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי |
5 Aufer impietatem de vultu regis, et firmabitur iustitia thronus eius.
| הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו |
6 Ne gloriosus appareas coram rege, et in loco magnorum ne steteris.
| אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד |
7 Melius est enim ut dicatur tibi: Ascende huc; quam ut humilieris coram principe.
| כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך |
8 Quae viderunt oculi tui, ne proferas in iurgio cito: ne postea emendare non possis, cum dehonestaveris amicum tuum.
| אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך |
9 Causam tuam tracta cum amico tuo, et secretum extraneo ne reveles:
| ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל |
10 ne forte insultet tibi cum audierit, et exprobrare non cesset. Gratia et amicitia liberant: quas tibi serva, ne exprobrabilis fias.
| פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב |
11 Mala aurea in lectis argenteis, qui loquitur verbum in tempore suo.
| תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו |
12 Inauris aurea, et margaritum fulgens, qui arguit sapientem, et aurem obedientem.
| נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת |
13 Sicut frigus nivis in die messis, ita legatus fidelis ei, qui misit eum, animam ipsius requiescere facit.
| כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב |
14 Nubes, et ventus, et pluviae non sequentes, vir gloriosus, et promissa non complens.
| נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר |
15 Patientia lenietur princeps, et lingua mollis confringet duritiam.
| בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם |
16 Mel invenisti, comede quod sufficit tibi, ne forte satiatus evomas illud.
| דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו |
17 Subtrahe pedem tuum de domo proximi tui, nequando satiatus oderit te.
| הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך |
18 Iaculum, et gladius, et sagitta acuta, homo qui loquitur contra proximum suum falsum testimonium.
| מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר |
19 Dens putridus, et pes lassus, qui sperat super infideli in die angustiae,
| שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה |
20 et amittit pallium in die frigoris. Acetum in nitro, qui cantat carmina cordi pessimo. Sicut tinea vestimento, et vermis ligno: ita tristitia viri nocet cordi.
| מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע |
21 Si esurierit inimicus tuus, ciba illum: si sitierit, da ei aquam bibere:
| אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים |
22 prunas enim congregabis super caput eius, et Dominus reddet tibi.
| כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך |
23 Ventus aquilo dissipat pluvias, et facies tristis linguam detrahentem.
| רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר |
| טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר |
25 Aqua frigida animae sitienti, et nuncius bonus de terra longinqua.
| מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק |
26 Fons turbatus pede, et vena corrupta, iustus cadens coram impio.
| מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע |
27 Sicut qui mel multum comedit, non est ei bonum: sic qui scrutator est maiestatis, opprimetur a gloria.
| אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד |
28 Sicut urbs patens et absque murorum ambitu, ita vir, qui non potest in loquendo cohibere spiritum suum.
| עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו |
