Proverbiorum 24

1 Ne aemuleris viros malos, nec desideres esse cum eis:

אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם

2 quia rapinas meditatur mens eorum, et fraudes labia eorum loquuntur.

כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה

3 Sapientia aedificabitur domus, et prudentia roborabitur.

בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן

4 In doctrina replebuntur cellaria, universa substantia pretiosa et pulcherrima.

ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים

5 Vir sapiens, fortis est: et vir doctus, robustus et validus.

גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח

6 Quia cum dispositione initur bellum: et erit salus ubi multa consilia sunt.

כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ

7 Excelsa stulto sapientia, in porta non aperiet os suum.

ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו

8 Qui cogitat mala facere, stultus vocabitur.

מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו

9 Cogitatio stulti peccatum est: et abominatio hominum detractor.

זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ

10 Si desperaveris lapsus in die angustiae: imminuetur fortitudo tua.

התרפית ביום צרה-- צר כחכה

11 Erue eos, qui ducuntur ad mortem: et qui trahuntur ad interitum liberare ne cesses.

הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך

12 Si dixeris: Vires non suppetunt: qui inspector est cordis, ipse intelligit, et servatorem animae tuae nihil fallit, reddetque homini iuxta opera sua.

כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו

13 Comede, fili mi, mel, quia bonum est, et favum dulcissimum gutturi tuo:

אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך

14 Sic et doctrina sapientiae animae tuae: quam cum inveneris, habebis in novissimis spem, et spes tua non peribit.

כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת

15 Ne insidieris, et quaeras impietatem in domo iusti, neque vastes requiem eius.

אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו

16 Septies enim in die cadit iustus, et resurgit: impii autem corruent in malum.

כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה

17 Cum ceciderit inimicus tuus, ne gaudeas, et in ruina eius ne exultet cor tuum:

בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך

18 ne forte videat Dominus, et displiceat ei, et auferat ab eo iram suam.

פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו

19 Ne contendas cum pessimis, nec aemuleris impios:

אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים

20 quoniam non habent futurorum spem mali, et lucerna impiorum extinguetur.

כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך

21 Time Dominum, fili mi, et regem: et cum detractoribus non commiscearis:

ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב

22 quoniam repente consurget perditio eorum: et ruinam utriusque quis novit?

כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע

23 Haec quoque sapientibus dico: Cognoscere personam in iudicio non est bonum.

גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב

24 Qui dicunt impio: Iustus es: maledicent eis populi, et detestabuntur eos tribus.

אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים

25 Qui arguunt eum, laudabuntur: et super ipsos veniet benedictio.

ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב

26 Labia deosculabitur, qui recta verba respondet.

שפתים ישק משיב דברים נכחים

27 Praepara foris opus tuum, et diligenter exerce agrum tuum: et postea aedifices domum tuam.

הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך

28 Ne sis testis frustra contra proximum tuum: nec lactes quemquam labiis tuis.

אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך

29 Ne dicas: Quomodo fecit mihi, sic faciam ei: reddam unicuique secundum opus suum.

אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו

30 Per agrum hominis pigri transivi, et per vineam viri stulti:

על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב

31 et ecce totum repleverant urticae, et operuerant superficiem eius spinae, et maceria lapidum destructa erat.

והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה

32 Quod cum vidissem, posui in corde meo, et exemplo didici disciplinam.

ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר

33 Usquequo piger dormies? usquequo de somno consurgens? Parum, inquam, dormies, modicum dormitabis, pauxillum manus conseres, ut quiescas:

מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב

34 et veniet tibi quasi cursor egestas, et mendicitas quasi vir armatus.

ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן