Proverbiorum 19
1 Melior est pauper, qui ambulat in simplicitate sua, quam dives torquens labia sua, et insipiens.
| טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל |
2 Ubi non est scientia animae, non est bonum: et qui festinus est pedibus, offendet.
| גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא |
3 Stultitia hominis supplantat gressus eius: et contra Deum fervet animo suo.
| אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו |
4 Divitiae addunt amicos plurimos: a paupere autem et hi, quos habuit, separantur.
| הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד |
5 Testis falsus non erit impunitus: et qui mendacia loquitur, non effugiet.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט |
6 Multi colunt personam potentis, et amici sunt dona tribuentis.
| רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן |
7 Fratres hominis pauperis oderunt eum: insuper et amici procul recesserunt ab eo. Qui tantum verba sectatur, nihil habebit:
| כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה |
8 qui autem possessor est mentis, diligit animam suam, et custos prudentiae inveniet bona.
| קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב |
9 Falsus testis non erit impunitus: et qui loquitur mendacia, peribit.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד |
10 Non decent stultum deliciae: nec servum dominari principibus.
| לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים |
11 Doctrina viri per patientiam noscitur: et gloria eius est iniqua praetergredi.
| שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע |
12 Sicut fremitus leonis, ita et regis ira: et sicut ros super herbam, ita et hilaritas eius.
| נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו |
13 Dolor patris, filius stultus: et tecta iugiter perstillantia, litigiosa mulier.
| הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה |
14 Domus, et divitiae dantur a parentibus: a Domino autem proprie uxor prudens.
| בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת |
15 Pigredo immittit soporem, et anima dissoluta esuriet.
| עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב |
16 Qui custodit mandatum, custodit animam suam: qui autem negligit viam suam, mortificabitur.
| שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) |
17 Foeneratur Domino qui miseretur pauperis: et vicissitudinem suam reddet ei.
| מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו |
18 Erudi filium tuum, ne desperes: ad interfectionem autem eius ne ponas animam tuam.
| יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך |
19 Qui impatiens est, sustinebit damnum: et cum rapuerit, aliud apponet.
| גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף |
20 Audi consilium, et suscipe disciplinam, ut sis sapiens in novissimis tuis.
| שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך |
21 Multae cogitationes in corde viri: voluntas autem Domini permanebit.
| רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום |
22 Homo indigens misericors est: et melior est pauper quam vir mendax.
| תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב |
23 Timor Domini ad vitam: et in plenitudine commorabitur, absque visitatione pessimi.
| יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע |
24 Abscondit piger manum suam sub ascella, nec ad os suum applicat eam.
| טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה |
25 Pestilente flagellato stultus sapientior erit: si autem corripueris sapientem, intelliget disciplinam.
| לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת |
26 Qui affligit patrem, et fugit matrem, ignominiosus est et infelix.
| משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר |
27 Non cesses fili audire doctrinam, nec ignores sermones scientiae.
| חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת |
28 Testis iniquus deridet iudicium: et os impiorum devorat iniquitatem.
| עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און |
29 Parata sunt derisoribus iudicia: et mallei percutientes stultorum corporibus.
| נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים |
