Proverbiorum 13
1 Filius sapiens, doctrina patris: qui autem illusor est, non audit cum arguitur.
| בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא־שָׁמַע גְּעָרָֽה׃ |
2 De fructu oris sui homo satiabitur bonis: anima autem praevaricatorum iniqua.
| מִפְּרִי פִי־אִישׁ יֹאכַל טוֹב וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָֽס׃ |
3 Qui custodit os suum, custodit animam suam: qui autem inconsideratus est ad loquendum, sentiet mala.
| נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה־לֽוֹ׃ |
4 Vult et non vult piger: anima autem operantium impinguabitur.
| מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפְשׁוֹ עָצֵל וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּֽׁן׃ |
5 Verbum mendax iustus detestabitur: impius autem confundit, et confundetur.
| דְּבַר־שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּֽיר׃ |
6 Iustitia custodit innocentis viam: impietas autem peccatorem supplantat.
| צְדָקָה תִּצֹּר תָּם־דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּֽאת׃ |
7 Est quasi dives cum nihil habeat: et est quasi pauper, cum in multis divitiis sit.
| יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָֽב׃ |
8 Redemptio animae viri, divitiae suae: qui autem pauper est, increpationem non sustinet.
| כֹּפֶר נֶֽפֶשׁ־אִישׁ עָשְׁרוֹ וְרָשׁ לֹא־שָׁמַע גְּעָרָֽה׃ |
9 Lux iustorum laetificat: lucerna autem impiorum extinguetur.
| אוֹר־צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָֽךְ׃ |
10 Inter superbos semper iurgia sunt: qui autem agunt omnia cum consilio, reguntur sapientia.
| רַק־בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה וְאֶת־נוֹעָצִים חָכְמָֽה׃ |
11 Substantia festinata minuetur: quae autem paulatim colligitur manu, multiplicabitur.
| הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל־יָד יַרְבֶּֽה׃ |
12 Spes, quae differtur, affligit animam: lignum vitae desiderium veniens.
| תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָֽה׃ |
13 Qui detrahit alicui rei, ipse se in futurum obligat: qui autem timet praeceptum, in pace versabitur. Animae dolosae errant in peccatis: iusti autem misericordes sunt, et miserantur.
| בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ וִירֵא מִצְוָה הוּא יְשֻׁלָּֽם׃ |
14 Lex sapientis fons vitae, ut declinet a ruina mortis.
| תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָֽוֶת׃ |
15 Doctrina bona dabit gratiam: in itinere contemptorum vorago.
| שֵֽׂכֶל־טוֹב יִתֶּן־חֵן וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָֽן׃ |
16 Astutus omnia agit cum consilio: qui autem fatuus est, aperit stultitiam.
| כָּל־עָרוּם יַעֲשֶׂה בְדָעַת וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּֽלֶת׃ |
17 Nuncius impii cadet in malum: legatus autem fidelis, sanitas.
| מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּֽא׃ |
18 Egestas, et ignominia ei, qui deserit disciplinam: qui autem acquiescit arguenti, glorificabitur.
| רֵישׁ וְקָלוֹן פּוֹרֵעַ מוּסָר וְשׁוֹמֵר תּוֹכַחַת יְכֻבָּֽד׃ |
19 Desiderium si compleatur, delectat animam: detestantur stulti eos, qui fugiunt mala.
| תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָֽע׃ |
20 Qui cum sapientibus graditur, sapiens erit: amicus stultorum similis efficietur.
| הלוך הוֹלֵךְ אֶת־חֲכָמִים וחכם יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרֽוֹעַ׃ |
21 Peccatores persequitur malum: et iustis retribuentur bona.
| חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה וְאֶת־צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם־טֽוֹב׃ |
22 Bonus reliquit heredes filios, et nepotes: et custoditur iusto substantia peccatoris.
| טוֹב יַנְחִיל בְּנֵֽי־בָנִים וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵֽא׃ |
23 Multi cibi in novalibus patrum: et aliis congregantur absque iudicio.
| רָב־אֹכֶל נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּֽט׃ |
24 Qui parcit virgae, odit filium suum: qui autem diligit illum, instanter erudit.
| חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִֽׁחֲרוֹ מוּסָֽר׃ |
25 Iustus comedit, et replet animam suam: venter autem impiorum insaturabilis.
| צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָֽר׃ |
