Proverbiorum 11
1 Statera dolosa, abominatio est apud Deum: et pondus aequum, voluntas eius.
| מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהֹוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנֽוֹ׃ |
2 Ubi fuerit superbia, ibi erit et contumelia: ubi autem est humilitas, ibi et sapientia.
| בָּֽא־זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְֽאֶת־צְנוּעִים חׇכְמָֽה׃ |
3 Simplicitas iustorum diriget eos: et supplantatio perversorum vastabit illos.
| תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בֹּגְדִים (ושדם) [יְשָׁדֵּֽם]׃ |
4 Non proderunt divitiae in die ultionis: iustitia autem liberabit a morte.
| לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּֽוֶת׃ |
5 Iustitia simplicis diriget viam eius: et in impietate sua corruet impius.
| צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָֽׁע׃ |
6 Iustitia rectorum liberabit eos: et in insidiis suis capientur iniqui.
| צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵֽדוּ׃ |
7 Mortuo homine impio, nulla erit ultra spes: et expectatio solicitorum peribit.
| בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָֽדָה׃ |
8 Iustus de angustia liberatus est: et tradetur impius pro eo.
| צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּֽיו׃ |
9 Simulator ore decipit amicum suum: iusti autem liberabuntur scientia.
| בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵֽצוּ׃ |
10 In bonis iustorum exultabit civitas: et in perditione impiorum erit laudatio.
| בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּֽה׃ |
11 Benedictione iustorum exaltabitur civitas: et ore impiorum subvertetur.
| בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵֽס׃ |
12 Qui despicit amicum suum, indigens corde est: vir autem prudens tacebit.
| בׇּז־לְרֵעֵהוּ חֲסַר־לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִֽישׁ׃ |
13 Qui ambulat fraudulenter, revelat arcana: qui autem fidelis est, celat amici commissum.
| הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה־סּוֹד וְנֶאֱמַן־רוּחַ מְכַסֶּה דָבָֽר׃ |
14 Ubi non est gubernator, populus corruet: salus autem, ubi multa consilia.
| בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפׇּל־עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵֽץ׃ |
15 Affligetur malo, qui fidem facit pro extraneo: qui autem cavet laqueos, securus erit.
| רַע־יֵרוֹעַ כִּי־עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵֽחַ׃ |
16 Mulier gratiosa inveniet gloriam: et robusti habebunt divitias.
| אֵֽשֶׁת־חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃ |
17 Benefacit animae suae vir misericors: qui autem crudelis est, etiam propinquos abiicit.
| גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִֽי׃ |
18 Impius facit opus instabile: seminanti autem iustitiam merces fidelis.
| רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת־שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶֽת׃ |
19 Clementia praeparat vitam: et sectatio malorum mortem.
| כֵּן־צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתֽוֹ׃ |
20 Abominabile Domino cor pravum: et voluntas eius in iis, qui simpliciter ambulant.
| תּוֹעֲבַת יְהֹוָה עִקְּשֵׁי־לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָֽרֶךְ׃ |
21 Manus in manu non erit innocens malus: semen autem iustorum salvabitur.
| יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָֽט׃ |
22 Circulus aureus in naribus suis, mulier pulchra et fatua.
| נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָֽעַם׃ |
23 Desiderium iustorum omne bonum est: praestolatio impiorum furor.
| תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ־טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָֽה׃ |
24 Alii dividunt propria, et ditiores fiunt: alii rapiunt non sua, et semper in egestate sunt.
| יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ |
25 Anima, quae benedicit, impinguabitur: et qui inebriat, ipse quoque inebriabitur.
| נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם־הוּא יוֹרֶֽא׃ |
26 Qui abscondit frumenta, maledicetur in populis: benedictio autem super caput vendentium.
| מֹנֵֽעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּֽיר׃ |
27 Bene consurgit diluculo qui quaerit bona: qui autem investigator malorum est, opprimetur ab eis.
| שֹׁחֵֽר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶֽנּוּ׃ |
28 Qui confidit in divitiis suis, corruet: iusti autem quasi virens folium germinabunt.
| בּוֹטֵחַ בְּעׇשְׁרוֹ הוּא יִפּוֹל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָֽחוּ׃ |
29 Qui conturbat domum suam, possidebit ventos: et qui stultus est, serviet sapienti.
| עֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל־רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַֽחֲכַם־לֵֽב׃ |
30 Fructus iusti lignum vitae: et qui suscipit animas, sapiens est.
| פְּֽרִי־צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָֽם׃ |
31 Si iustus in terra recipit, quanto magis impius et peccator?
| הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּֽי־רָשָׁע וְחוֹטֵֽא׃ |
