Proverbiorum 1
1 Parabolae Salomonis, filii David, regis Israel.
| משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ |
2 Ad sciendam sapientiam, et disciplinam:
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ |
3 ad intelligenda verba prudentiae: et suscipiendam eruditionem doctrinae, iustitiam, et iudicium, et aequitatem:
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ |
4 ut detur parvulis astutia, adolescenti scientia, et intellectus.
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ |
5 Audiens sapiens, sapientior erit: et intelligens, gubernacula possidebit.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ |
6 Animadvertet parabolam, et interpretationem, verba sapientum, et aenigmata eorum.
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ |
7 Timor Domini principium sapientiae. Sapientiam, atque doctrinam stulti despiciunt.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ |
8 Audi, fili mi, disciplinam patris tui, et ne dimittas legem matris tuae:
| שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ |
9 ut addatur gratia capiti tuo, et torques collo tuo.
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ |
10 Fili mi, si te lactaverint peccatores, ne acquiescas eis.
| בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ |
11 Si dixerint: Veni nobiscum, insidiemur sanguini, abscondamus tendiculas contra insontem frustra:
| אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ |
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol h7585) |
13 Omnem pretiosam substantiam reperiemus, implebimus domos nostras spoliis.
| כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ |
14 Sortem mitte nobiscum, marsupium unum sit omnium nostrum.
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ |
15 Fili mi, ne ambules cum eis, prohibe pedem tuum a semitis eorum.
| בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ |
16 Pedes enim illorum ad malum currunt, et festinant ut effundant sanguinem.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ |
17 Frustra autem iacitur rete ante oculos pennatorum.
| כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ |
18 Ipsi quoque contra sanguinem suum insidiantur, et moliuntur fraudes contra animas suas.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ |
19 Sic semitae omnis avari, animas possidentium rapiunt.
| כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ |
20 Sapientia foris praedicat, in plateis dat vocem suam:
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ |
21 in capite turbarum clamitat, in foribus portarum urbis profert verba sua, dicens:
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ |
22 Usquequo parvuli diligitis infantiam, et stulti ea, quae sibi sunt noxia, cupient, et imprudentes odibunt scientiam?
| עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ |
23 Convertimini ad correptionem meam: en proferam vobis spiritum meum, et ostendam vobis verba mea.
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ |
24 Quia vocavi, et renuistis: extendi manum meam, et non fuit qui aspiceret.
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ |
25 Despexistis omne consilium meum, et increpationes meas neglexistis.
| ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ |
26 Ego quoque in interitu vestro ridebo, et subsannabo, cum vobis id, quod timebatis, advenerit.
| גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ |
27 Cum irruerit repentina calamitas, et interitus quasi tempestas ingruerit: quando venerit super vos tribulatio, et angustia:
| בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ |
28 Tunc invocabunt me, et non exaudiam: mane consurgent, et non invenient me:
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ |
29 eo quod exosam habuerint disciplinam, et timorem Domini non susceperint,
| תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ |
30 nec acquieverint consilio meo, et detraxerint universae correptioni meae.
| לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ |
31 Comedent igitur fructus viae suae, suisque consiliis saturabuntur.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ |
32 Aversio parvulorum interficiet eos, et prosperitas stultorum perdet illos.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ |
33 Qui autem me audierit, absque terrore requiescet, et abundantia perfruetur, timore malorum sublato.
| ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ |
