Mattheum 22
1 Et respondens Iesus, dixit iterum in parabolis eis, dicens:
| ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ |
2 Simile factum est regnum caelorum homini regi, qui fecit nuptias filio suo.
| דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ |
3 Et misit servos suos vocare invitatos ad nuptias, et nolebant venire.
| וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ |
4 Iterum misit alios servos, dicens: Dicite invitatis: Ecce prandium meum paravi, tauri mei, et altilia occisa sunt, et omnia parata: venite ad nuptias.
| ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ |
5 Illi autem neglexerunt: et abierunt, alius in villam suam, alius vero ad negotiationem suam:
| והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ |
6 reliqui vero tenuerunt servos eius, et contumeliis affectos occiderunt.
| והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ |
7 Rex autem cum audisset, iratus est: et missis exercitibus suis, perdidit homicidas illos, et civitatem illorum succendit.
| ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ |
8 Tunc ait servis suis: Nuptiae quidem paratae sunt, sed qui invitati erant, non fuerunt digni.
| אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ |
9 ite ergo ad exitus viarum, et quoscumque inveneritis, vocate ad nuptias.
| לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ |
10 Et egressi servi eius in vias, congregaverunt omnes, quos invenerunt, malos et bonos: et impletae sunt nuptiae discumbentium.
| ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ |
11 Intravit autem rex ut videret discumbentes, et vidit ibi hominem non vestitum veste nuptiali.
| ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ |
12 Et ait illi: Amice, quomodo huc intrasti non habens vestem nuptialem? At ille obmutuit.
| ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ |
13 Tunc dicit rex ministris: Ligatis manibus, et pedibus eius, mittite eum in tenebras exteriores: ibi erit fletus, et stridor dentium.
| ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
14 Multi enim sunt vocati, pauci vero electi.
| כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ |
15 Tunc abeuntes Pharisaei, consilium inierunt ut caperent eum in sermone.
| וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ |
16 Et mittunt ei discipulos suos cum Herodianis dicentes: Magister, scimus quia verax es, et viam Dei in veritate doces, et non est tibi cura de aliquo: non enim respicis personam hominum:
| וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ |
17 dic ergo nobis quid tibi videtur, licet censum dare Caesari, an non?
| לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ |
18 Cognita autem Iesus nequitia eorum, ait: Quid me tentatis hypocritae?
| וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ |
19 ostendite mihi numisma census. At illi obtulerunt ei denarium.
| הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ |
20 Et ait illis Iesus: Cuius est imago haec, et superscriptio?
| ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ |
21 Dicunt ei: Caesaris. Tunc ait illis: Reddite ergo quae sunt Caesaris, Caesari: et quae sunt Dei, Deo.
| ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ |
22 Et audientes mirati sunt, et relicto eo abierunt.
| וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ |
23 In illo die accesserunt ad eum Sadducaei, qui dicunt non esse resurrectionem: et interrogaverunt eum,
| ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ |
24 dicentes: Magister, Moyses dixit: Si quis mortuus fuerit non habens filium, ut ducat frater eius uxorem illius, et suscitet semen fratri suo.
| רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ |
25 Erant autem apud nos septem fratres: et primus, uxore ducta, defunctus est: et non habens semen, reliquit uxorem suam fratri suo.
| ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ |
26 Similiter secundus, et tertius usque ad septimum.
| וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ |
27 Novissime autem omnium et mulier defuncta est.
| ואחרי כלם מתה גם האשה׃ |
28 In resurrectione ergo cuius erit de septem uxor? omnes enim habuerunt eam.
| ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ |
29 Respondens autem Iesus, ait illis: Erratis nescientes Scripturas, neque virtutem Dei.
| ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ |
30 In resurrectione enim neque nubent, neque nubentur: sed erunt sicut angeli Dei in caelo.
| כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ |
31 De resurrectione autem mortuorum non legistis quod dictum est a Deo dicente vobis:
| ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ |
32 Ego sum Deus Abraham, et Deus Isaac, et Deus Iacob? Non est Deus mortuorum, sed viventium.
| אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ |
33 Et audientes turbae, mirabantur in doctrina eius.
| וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ |
34 Pharisaei autem audientes quod silentium imposuisset Sadducaeis, convenerunt in unum:
| והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ |
35 et interrogavit eum unus ex eis legis doctor, tentans eum:
| ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ |
36 Magister, quod est mandatum magnum in lege?
| רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ |
37 Ait illi Iesus: Diliges Dominum Deum tuum ex toto corde tuo, et in tota anima tua, et in tota mente tua.
| ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ |
38 Hoc est maximum, et primum mandatum.
| זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ |
39 Secundum autem simile est huic: Diliges proximum tuum, sicut teipsum.
| והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ |
40 In his duobus mandatis universa lex pendet, et prophetae.
| בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ |
41 Congregatis autem Pharisaeis, interrogavit eos Iesus,
| ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ |
42 dicens: Quid vobis videtur de Christo? cuius filius est? Dicunt ei: David.
| מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ |
43 Ait illis: Quomodo ergo David in spiritu vocat eum Dominum, dicens:
| ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ |
44 Dixit Dominus Domino meo: sede a dextris meis, donec ponam inimicos tuos scabellum pedum tuorum?
| נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ |
45 Si ergo David vocat eum Dominum, quomodo filius eius est?
| ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ |
46 et nemo poterat ei respondere verbum: neque ausus fuit quisquam ex illa die eum amplius interrogare.
| ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃ |
