Leviticus 24
1 Et locutus est Dominus ad Moysen, dicens:
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
2 Praecipe filiis Israel, ut afferant tibi oleum de olivis purissimum, ac lucidum, ad concinnandas lucernas iugiter,
| צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃ |
3 extra velum testimonii in tabernaculo foederis. Ponetque eas Aaron a vespere usque ad mane coram Domino, cultu rituque perpetuo in generationibus vestris.
| מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃ |
4 Super candelabrum mundissimum ponentur semper in conspectu Domini.
| על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד׃ |
5 Accipies quoque similam, et coques ex ea duodecim panes, qui singuli habebunt duas decimas:
| ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃ |
6 quorum senos altrinsecus super mensam purissimam coram Domino statues:
| ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃ |
7 et pones super eos thus lucidissimum, ut sit panis in monimentum oblationis Domini.
| ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃ |
8 Per singula sabbata mutabuntur coram Domino suscepti a filiis Israel foedere sempiterno:
| ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם׃ |
9 eruntque Aaron et filiorum eius, ut comedant eos in loco sancto: quia Sanctum sanctorum est de sacrificiis Domini iure perpetuo.
| והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם׃ |
10 Ecce autem egressus filius mulieris Israelitidis, quem pepererat de viro Aegyptio inter filios Israel, iurgatus est in castris cum viro Israelita.
| ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃ |
11 Cumque blasphemasset nomen, et maledixisset ei, adductus est ad Moysen. (Vocabatur autem mater eius Salumith, filia Dabri de tribu Dan.)
| ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃ |
12 Miseruntque eum in carcerem, donec nossent quid iuberet Dominus.
| ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה׃ |
13 Qui locutus est ad Moysen,
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
14 dicens: Educ blasphemum extra castra, et ponant omnes qui audierunt, manus suas super caput eius, et lapidet eum populus universus.
| הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה׃ |
15 Et ad filios Israel loqueris: Homo, qui maledixerit Deo suo, portabit peccatum suum:
| ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃ |
16 et qui blasphemaverit nomen Domini, morte moriatur: lapidibus opprimet eum omnis multitudo populi, sive ille civis, sive peregrinus fuerit. Qui blasphemaverit nomen Domini, morte moriatur.
| ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃ |
17 Qui percusserit, et occiderit hominem, morte moriatur.
| ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃ |
18 Qui percusserit animal, reddet vicarium, id est animam pro anima.
| ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃ |
19 Qui irrogaverit maculam cuilibet civium suorum: sicut fecit, sic fiet ei:
| ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃ |
20 fracturam pro fractura, oculum pro oculo, dentem pro dente restituet. qualem inflixerit maculam, talem sustinere cogetur.
| שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃ |
21 Qui percusserit iumentum, reddet aliud. Qui percusserit hominem, punietur.
| ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃ |
22 Aequum iudicium sit inter vos, sive peregrinus, sive civis peccaverit: quia ego sum Dominus Deus vester.
| משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃ |
23 Locutusque est Moyses ad filios Israel: et eduxerunt eum, qui blasphemaverat, extra castra, ac lapidibus oppresserunt. Feceruntque filii Israel sicut praeceperat Dominus Moysi.
| וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה׃ |
