Leviticus 22
1 Locutus quoque est Dominus ad Moysen, dicens:
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
2 Loquere ad Aaron et ad filios eius, ut caveant ab his quae consecrata sunt filiorum Israel, et non contaminent nomen sanctificatorum mihi, quae ipsi offerunt. ego Dominus.
| דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי--אשר הם מקדשים לי אני יהוה |
3 Dic ad eos, et ad posteros eorum: Omnis homo, qui accesserit de stirpe vestra ad ea quae consecrata sunt, et quae obtulerunt filii Israel Domino, in quo est immunditia, peribit coram Domino. ego sum Dominus.
| אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני--אני יהוה |
4 Homo de semine Aaron, qui fuerit leprosus, aut patiens fluxum seminis, non vescetur de his quae sanctificata sunt mihi donec sanetur. Qui tetigerit immundum super mortuo, et ex quo egreditur semen quasi coitus,
| איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב--בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע |
5 et qui tangit reptile, et quodlibet immundum, cuius tactus est sordidus,
| או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו |
6 immundus erit usque ad vesperum, et non vescetur his quae sanctificata sunt: sed cum laverit carnem suam aqua,
| נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים |
7 et occubuerit sol, tunc mundatus vescetur de sanctificatis, quia cibus illius est.
| ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא |
8 Morticinum et captum a bestia non comedent, nec polluentur in eis. ego sum Dominus.
| נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה |
9 Custodiant praecepta mea, ut non subiaceant peccato, et moriantur in Sanctuario, cum polluerint illud. ego Dominus qui sanctifico eos.
| ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם |
10 Omnis alienigena non comedet de sanctificatis, inquilinus sacerdotis, et mercenarius non vescentur ex eis.
| וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש |
11 Quem autem sacerdos emerit, et qui vernaculus domus eius fuerit, his comedent ex eis.
| וכהן כי יקנה נפש קנין כספו--הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו |
12 Si filia sacerdotis cuilibet ex populo nupta fuerit: de his quae sanctificata sunt, et de primitiis non vescetur.
| ובת כהן--כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל |
13 sin autem vidua, vel repudiata, et absque liberis reversa fuerit ad domum patris sui: sicut puella consueverat, aletur cibis patris sui. Omnis alienigena comedendi ex eis non habet potestatem.
| ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה--ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו |
14 Qui comederit de sanctificatis per ignorantiam, addet quintam partem cum eo quod comedit, et dabit sacerdoti in Sanctuarium.
| ואיש כי יאכל קדש בשגגה--ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש |
15 Nec contaminabunt sanctificata filiorum Israel, quae offerunt Domino:
| ולא יחללו את קדשי בני ישראל--את אשר ירימו ליהוה |
16 ne forte sustineant iniquitatem delicti sui, cum sanctificata comederint. ego Dominus qui sanctifico eos.
| והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם |
17 Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
18 Loquere ad Aaron et filios eius et ad omnes filios Israel, dicesque ad eos: Homo de domo Israel, et de advenis qui habitant apud vos, qui obtulerit oblationem suam, vel vota solvens, vel sponte offerens, quidquid illud obtulerit in holocaustum Domini,
| דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה |
19 ut offeratur per vos, masculus immaculatus erit ex bobus, et ovibus, et ex capris:
| לרצנכם תמים זכר--בבקר בכשבים ובעזים |
20 si maculam habuerit, non offeretis, neque erit acceptabile.
| כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם |
21 Homo qui obtulerit victimam pacificorum Domino, vel vota solvens, vel sponte offerens, tam de bobus quam de ovibus, immaculatum offeret, ut acceptabile sit: omnis macula non erit in eo.
| ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן--תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו |
22 Si caecum fuerit, si fractum, si cicatricem habens, si papulas, aut scabiem, aut impetiginem: non offeretis ea Domino, nec adolebitis ex eis super altare Domini.
| עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת--לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח--ליהוה |
23 Bovem et ovem, aure et cauda amputatis, voluntarie offerre potes, votum autem ex eis solvi non potest.
| ושור ושה שרוע וקלוט--נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה |
24 Omne animal, quod vel contritis vel tonsis, vel sectis ablatisque testiculis est, non offeretis Domino, et in terra vestra hoc omnino ne faciatis.
| ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו |
25 De manu alienigenae non offeretis panes Deo vestro, et quidquid aliud dare voluerit: quia corrupta, et maculata sunt omnia: non suscipietis ea.
| ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם--מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם |
26 Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
27 Bos, ovis, et capra cum genita fuerint, septem diebus erunt sub ubere matris suae: die autem octavo, et deinceps offerri poterunt Domino.
| שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה |
28 Sive illa bos, sive ovis, non immolabuntur una die cum foetibus suis.
| ושור או שה--אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד |
29 Si immolaveritis hostiam pro gratiarum actione Domino, ut possit esse placabilis,
| וכי תזבחו זבח תודה ליהוה--לרצנכם תזבחו |
30 eodem die comedetis eam, non remanebit quidquam in mane alterius diei. ego Dominus.
| ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה |
31 Custodite mandata mea, et facite ea. ego Dominus.
| ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה |
32 Ne polluatis nomen meum sanctum, ut sanctificer in medio filiorum Israel. Ego Dominus qui sanctifico vos,
| ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם |
33 et eduxi de Terra Aegypti, ut essem vobis in Deum. ego Dominus.
| המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה |
