Job 9
1 Et respondens Iob, ait:
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Vere scio quod ita sit, et quod non iustificetur homo compositus Deo.
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ |
3 Si voluerit contendere cum eo, non poterit ei respondere unum pro mille.
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ |
4 Sapiens corde est, et fortis robore: quis restitit ei, et pacem habuit?
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ |
5 Qui transtulit montes, et nescierunt hi quos subvertit in furore suo.
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ |
6 Qui commovet terram de loco suo, et columnae eius concutiuntur.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ |
7 Qui praecipit Soli, et non oritur: et stellas claudit quasi sub signaculo:
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ |
8 Qui extendit caelos solus, et graditur super fluctus maris.
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ |
9 Qui facit Arcturum, et Oriona, et Hyadas, et interiora austri.
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ |
10 Qui facit magna, et incomprehensibilia, et mirabilia, quorum non est numerus.
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ |
11 Si venerit ad me, non videbo eum: si abierit, non intelligam.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ |
12 Si repente interroget, quis respondebit ei? vel quis dicere potest: Cur ita facis?
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ |
13 Deus, cuius irae nemo resistere potest, et sub quo curvantur qui portant orbem.
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ |
14 Quantus ergo sum ego, ut respondeam ei, et loquar verbis meis cum eo?
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ |
15 Qui etiam si habuero quippiam iustum, non respondebo, sed meum iudicem deprecabor.
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ |
16 Et cum invocantem exaudierit me, non credo quod audierit vocem meam.
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ |
17 In turbine enim conteret me, et multiplicabit vulnera mea etiam sine causa.
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ |
18 Non concedit requiescere spiritum meum, et implet me amaritudinibus.
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ |
19 Si fortitudo quaeritur, robustissimus est: si aequitas iudicii, nemo audet pro me testimonium dicere.
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ |
20 Si iustificare me voluero, os meum condemnabit me: si innocentem ostendero, pravum me comprobabit.
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ |
21 Etiam si simplex fuero, hoc ipsum ignorabit anima mea, et taedebit me vitae meae.
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ |
22 Unum est quod locutus sum, et innocentem et impium ipse consumit.
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ |
23 Si flagellat, occidat semel, et non de poenis innocentum rideat.
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ |
24 Terra data est in manus impii, vultum iudicum eius operit: quod si non ille est, quis ergo est?
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ |
25 Dies mei velociores fuerunt cursore: fugerunt, et non viderunt bonum.
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ |
26 Pertransierunt quasi naves poma portantes, sicut aquila volans ad escam.
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ |
27 Cum dixero: Nequaquam ita loquar: commuto faciem meam, et dolore torqueor.
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ |
28 Verebar omnia opera mea, sciens quod non parceres delinquenti.
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ |
29 Si autem et sic impius sum, quare frustra laboravi?
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ |
30 Si lotus fuero quasi aquis nivis, et fulserint velut mundissimae manus meae:
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ |
31 Tamen sordibus intinges me, et abominabuntur me vestimenta mea.
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ |
32 Neque enim viro qui similis mei est, respondebo: nec qui mecum in iudicio ex aequo possit audiri.
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ |
33 Non est qui utrumque valeat arguere, et ponere manum suam in ambobus.
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ |
34 Auferat a me virgam suam, et pavor eius non me terreat.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ |
35 Loquar, et non timebo eum: neque enim possum metuens respondere.
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ |
