Job 8
1 Respondens autem Baldad Suhites, dixit:
| ויען בלדד השוחי ויאמר׃ |
2 Usquequo loqueris talia, et spiritus multiplex sermones oris tui?
| עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך׃ |
3 Numquid Deus supplantat iudicium? aut Omnipotens subvertit quod iustum est?
| האל יעות משפט ואם שדי יעות צדק׃ |
4 Etiam si filii tui peccaverunt ei, et dimisit eos in manu iniquitatis suae:
| אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם׃ |
5 Tu tamen si diluculo consurrexeris ad Deum, et Omnipotentem fueris deprecatus:
| אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן׃ |
6 Si mundus et rectus incesseris, statim evigilabit ad te, et pacatum reddet habitaculum iustitiae tuae:
| אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך׃ |
7 In tantum, ut si priora tua fuerint parva, et novissima tua multiplicentur nimis.
| והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד׃ |
8 Interroga enim generationem pristinam, et diligenter investiga patrum memoriam:
| כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם׃ |
9 (Hesterni quippe sumus, et ignoramus quoniam sicut umbra dies nostri sunt super terram.)
| כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃ |
10 Et ipsi docebunt te: loquentur tibi, et de corde suo proferent eloquia.
| הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים׃ |
11 Numquid vivere potest scirpus absque humore? aut crescere carectum sine aqua?
| היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים׃ |
12 Cum adhuc sit in flore, nec carpatur manu, ante omnes herbas arescit:
| עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃ |
13 Sic viae omnium, qui obliviscuntur Deum, et spes hypocritae peribit:
| כן ארחות כל שכחי אל ותקות חנף תאבד׃ |
14 Non ei placebit vecordia sua, et sicut tela aranearum fiducia eius.
| אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו׃ |
15 Innitetur super domum suam, et non stabit: fulciet eam, et non consurget:
| ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום׃ |
16 Humectus videtur antequam veniat Sol, et in ortu suo germen eius egredietur.
| רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא׃ |
17 Super acervum petrarum radices eius densabuntur, et inter lapides commorabitur.
| על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה׃ |
18 Si absorbuerit eum de loco suo, negabit eum, et dicet: Non novi te.
| אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך׃ |
19 Haec est enim laetitia viae eius, ut rursum de terra alii germinentur.
| הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו׃ |
20 Deus non proiiciet simplicem, nec porriget manum malignis:
| הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים׃ |
21 Donec impleatur risu os tuum, et labia tua iubilo.
| עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה׃ |
22 Qui oderunt te, induentur confusione: et tabernaculum impiorum non subsistet.
| שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו׃ |
