Job 6
1 Respondens autem Iob, dixit:
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Utinam appenderentur peccata mea, quibus iram merui: et calamitas, quam patior, in statera.
| לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃ |
3 Quasi arena maris haec gravior appareret: unde et verba mea dolore sunt plena:
| כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃ |
4 Quia sagittae Domini in me sunt, quarum indignatio ebibit spiritum meum, et terrores Domini militant contra me.
| כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃ |
5 Numquid rugiet onager cum habuerit herbam? aut mugiet bos cum ante praesepe plenum steterit?
| הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃ |
6 Aut poterit comedi insulsum, quod non est sale conditum? aut potest aliquis gustare, quod gustatum affert mortem?
| היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃ |
7 Quae prius nolebat tangere anima mea, nunc prae angustia, cibi mei sunt.
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃ |
8 Quis det ut veniat petitio mea: et quod expecto, tribuat mihi Deus?
| מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃ |
9 Et qui coepit, ipse me conterat: solvat manum suam, et succidat me?
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃ |
10 Et haec mihi sit consolatio ut affligens me dolore, non parcat, nec contradicam sermonibus Sancti.
| ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃ |
11 Quae est enim fortitudo mea ut sustineam? aut quis finis meus, ut patienter agam?
| מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃ |
12 Nec fortitudo lapidum fortitudo mea, nec caro mea aenea est.
| אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃ |
13 Ecce, non est auxilium mihi in me, et necessarii quoque mei recesserunt a me.
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃ |
14 Qui tollit ab amico suo misericordiam, timorem Domini derelinquit.
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃ |
15 Fratres mei praeterierunt me, sicut torrens qui raptim transit in convallibus.
| אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃ |
16 Qui timent pruinam, irruet super eos nix.
| הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃ |
17 Tempore, quo fuerint dissipati, peribunt: et ut incaluerint, solventur de loco suo.
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃ |
18 Involutae sunt semitae gressuum eorum: ambulabunt in vacuum, et peribunt.
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃ |
19 Considerate semitas Thema, itinera Saba, et expectate paulisper.
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃ |
20 Confusi sunt, quia speravi: venerunt quoque usque ad me, et pudore cooperti sunt.
| בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃ |
21 Nunc venistis: et modo videntes plagam meam timetis.
| כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃ |
22 Numquid dixi: Afferte mihi, et de substantia vestra donate mihi?
| הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃ |
23 Vel, Liberate me de manu hostis, et de manu robustorum eruite me?
| ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃ |
24 Docete me, et ego tacebo: et siquid forte ignoravi, instruite me.
| הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃ |
25 Quare detraxistis sermonibus veritatis, cum e vobis nullus sit qui possit arguere me?
| מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃ |
26 Ad increpandum tantum eloquia concinnatis, et in ventum verba profertis.
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃ |
27 Super pupillum irruitis, et subvertere nitimini amicum vestrum.
| אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃ |
28 Verumtamen quod coepistis explete: praebete aurem, et videte an mentiar.
| ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃ |
29 Respondete obsecro absque contentione: et loquentes id quod iustum est, iudicate.
| שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃ |
30 Et non invenietis in lingua mea iniquitatem, nec in faucibus meis stultitia personabit.
| היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃ |
