< Job 40 >

1 Et adiecit Dominus, et locutus est ad Iob:
וַיַּעַן יְהֹוָה אֶת־אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃
2 Numquid qui contendit cum Deo, tam facile conquiescit? utique qui arguit Deum, debet respondere ei.
הֲרֹב עִם־שַׁדַּי יִסּוֹר מוֹכִיחַ אֱלוֹהַּ יַעֲנֶֽנָּה׃
3 Respondens autem Iob Domino, dixit:
וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת־יְהֹוָה וַיֹּאמַֽר׃
4 Qui leviter locutus sum, respondere quid possum? manum meam ponam super os meum.
הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ־פִֽי׃
5 Unum locutus sum, quod utinam non dixissem: et alterum, quibus ultra non addam.
אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אֶעֱנֶה וּשְׁתַּיִם וְלֹא אוֹסִֽיף׃
6 Respondens autem Dominus Iob de turbine, dixit:
וַיַּעַן־יְהֹוָה אֶת־אִיּוֹב (מנסערה) [מִן ׀ סְעָרָה] וַיֹּאמַֽר׃
7 Accinge sicut vir lumbos tuos: interrogabo te: et indica mihi.
אֱזׇר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃
8 Numquid irritum facies iudicium meum: et condemnabis me, ut tu iustificeris?
הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּֽק׃
9 Et si habes brachium sicut Deus, et si voce simili tonas?
וְאִם־זְרוֹעַ כָּאֵל ׀ לָךְ וּבְקוֹל כָּמֹהוּ תַרְעֵֽם׃
10 Circumda tibi decorem, et in sublime erigere, et esto gloriosus, et speciosis induere vestibus.
עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּֽשׁ׃
11 Disperge superbos in furore tuo, et respiciens omnem arrogantem humilia.
הָפֵץ עֶבְרוֹת אַפֶּךָ וּרְאֵה כׇל־גֵּאֶה וְהַשְׁפִּילֵֽהוּ׃
12 Respice cunctos superbos, et confunde eos, et contere impios in loco suo.
רְאֵה כׇל־גֵּאֶה הַכְנִיעֵהוּ וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּֽם׃
13 Absconde eos in pulvere simul, et facies eorum demerge in foveam:
טׇמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד פְּנֵיהֶם חֲבֹשׁ בַּטָּמֽוּן׃
14 Et ego confitebor quod salvare te possit dextera tua.
וְגַם־אֲנִי אוֹדֶךָּ כִּֽי־תוֹשִׁעַ לְךָ יְמִינֶֽךָ׃
15 Ecce, Behemoth, quem feci tecum, foenum quasi bos comedet:
הִנֵּה־נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵֽל׃
16 Fortitudo eius in lumbis eius, et virtus illius in umbilico ventris eius.
הִנֵּה־נָא כֹחוֹ בְמׇתְנָיו וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנֽוֹ׃
17 Stringit caudam suam quasi cedrum, nervi testiculorum eius perplexi sunt.
יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ־אָרֶז גִּידֵי פַחֲדָו יְשֹׂרָֽגוּ׃
18 Ossa eius velut fistulae aeris, cartilago illius quasi laminae ferreae.
עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחֻשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶֽל׃
19 Ipse est principium viarum Dei, qui fecit eum, applicabit gladium eius.
הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי־אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּֽוֹ׃
20 Huic montes herbas ferunt: omnes bestiae agri ludent ibi.
כִּי־בוּל הָרִים יִשְׂאוּ־לוֹ וְֽכׇל־חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ־שָֽׁם׃
21 Sub umbra dormit in secreto calami, et in locis humentibus.
תַּֽחַת־צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּֽה׃
22 Protegunt umbrae umbram eius, circumdabunt eum salices torrentis.
יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִֽלְלוֹ יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי־נָֽחַל׃
23 Ecce, absorbebit fluvium, et non mirabitur: et habet fiduciam quod influat Iordanis in os eius.
הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר לֹא יַחְפּוֹז יִבְטַח ׀ כִּֽי־יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל־פִּֽיהוּ׃
24 In oculis eius quasi hamo capiet eum, et in sudibus perforabit nares eius.
בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ בְּמוֹקְשִׁים יִנְקׇב־אָֽף׃

< Job 40 >