< Job 4 >

1 Respondens autem Eliphaz Themanites, dixit:
ויען אליפז התימני ויאמר׃
2 Si coeperimus loqui tibi, forsitan moleste accipies, sed conceptum sermonem tenere quis poterit?
הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃
3 Ecce docuisti multos, et manus lassas roborasti:
הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃
4 Vacillantes confirmaverunt sermones tui, et genua trementia confortasti:
כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃
5 Nunc autem venit super te plaga, et defecisti: tetigit te, et conturbatus es.
כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃
6 Ubi est timor tuus, fortitudo tua, patientia tua, et perfectio viarum tuarum?
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃
7 Recordare obsecro te, quis umquam innocens periit? aut quando recti deleti sunt?
זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃
8 Quin potius vidi eos, qui operantur iniquitatem, et seminant dolores, et metunt eos,
כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃
9 Flante Deo perisse, et spiritu irae eius esse consumptos:
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃
10 Rugitus leonis, et vox leaenae, et dentes catulorum leonum contriti sunt.
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃
11 Tigris periit, eo quod non haberet praedam, et catuli leonis dissipati sunt.
ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃
12 Porro ad me dictum est verbum absconditum, et quasi furtive suscepit auris mea venas susurri eius.
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃
13 In horrore visionis nocturnae, quando solet sopor occupare homines,
בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃
14 Pavor tenuit me, et tremor, et omnia ossa mea perterrita sunt:
פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃
15 Et cum spiritus me praesente transiret, inhorruerunt pili carnis meae.
ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃
16 Stetit quidam, cuius non agnoscebam vultum, imago coram oculis meis, et vocem quasi aurae lenis audivi.
יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃
17 Numquid homo, Dei comparatione iustificabitur, aut factore suo purior erit vir?
האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃
18 Ecce qui serviunt ei, non sunt stabiles, et in angelis suis reperit pravitatem:
הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃
19 Quanto magis hi qui habitant domos luteas, qui terrenum habent fundamentum, consumentur velut a tinea?
אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃
20 De mane usque ad vesperam succidentur: et quia nullus intelligit, in aeternum peribunt.
מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
21 Qui autem reliqui fuerint, auferentur ex eis: morientur, et non in sapientia.
הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃

< Job 4 >