Job 37
1 Super hoc expavit cor meum, et emotum est de loco suo.
| אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ |
2 Audite auditionem in terrore vocis eius, et sonum de ore illius procedentem.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ |
3 Subter omnes caelos ipse considerat, et lumen illius super terminos terrae.
| תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ |
4 Post eum rugiet sonitus, tonabit voce magnitudinis suae, et non investigabitur, cum audita fuerit vox eius.
| אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ |
5 Tonabit Deus in voce sua mirabiliter, qui facit magna et inscrutabilia.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ |
6 Qui praecipit nivi ut descendat in terram, et hiemis pluviis, et imbri fortitudinis suae.
| כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ |
7 Qui in manu omnium hominum signat, ut noverint singuli opera sua.
| ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ |
8 Ingredietur bestia latibulum, et in antro suo morabitur.
| ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ |
9 Ab interioribus austri egredietur tempestas, et ab Arcturo frigus.
| מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ |
10 Flante Deo concrescit gelu, et rursum latissimae funduntur aquae.
| מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ |
11 Frumentum desiderat nubes, et nubes spargunt lumen suum.
| אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ |
12 Quae lustrant per circuitum, quocumque eas voluntas gubernantis duxerit, ad omne quod praeceperit illis super faciem orbis terrarum:
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ |
13 Sive in una tribu, sive in terra sua, sive in quocumque loco misericordiae suae eas iusserit inveniri.
| אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ |
14 Ausculta haec Iob: sta, et considera mirabilia Dei.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ |
15 Numquid scis quando praeceperit Deus pluviis, ut ostenderent lucem nubium eius?
| התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ |
16 Numquid nosti semitas nubium magnas, et perfectas scientias?
| התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ |
17 Nonne vestimenta tua calida sunt, cum perflata fuerit terra Austro?
| אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ |
18 Tu forsitan cum eo fabricatus es caelos, qui solidissimi quasi aere fusi sunt.
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ |
19 Ostende nobis quid dicamus illi: nos quippe involvimur tenebris.
| הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ |
20 Quis narrabit ei quae loquor? etiam si locutus fuerit homo, devorabitur.
| היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ |
21 At nunc non vident lucem: subito aer cogetur in nubes, et ventus transiens fugabit eas.
| ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ |
22 Ab Aquilone aurum venit, et ad Deum formidolosa laudatio.
| מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ |
23 Digne eum invenire non possumus: magnus fortitudine, et iudicio, et iustitia et enarrari non potest.
| שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ |
24 Ideo timebunt eum viri, et non audebunt contemplari omnes, qui sibi videntur esse sapientes.
| לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ |
