Job 33
1 Audi igitur Iob eloquia mea, et omnes sermones meos ausculta.
| וְֽאוּלָם שְׁמַֽע־נָא אִיּוֹב מִלָּי וְֽכָל־דְּבָרַי הַאֲזִֽינָה׃ |
2 Ecce aperui os meum, loquatur lingua mea in faucibus meis.
| הִנֵּה־נָא פָּתַחְתִּי פִי דִּבְּרָה לְשׁוֹנִי בְחִכִּֽי׃ |
3 Simplici corde meo sermones mei, et sententiam puram labia mea loquentur.
| יֹֽשֶׁר־לִבִּי אֲמָרָי וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּֽלוּ׃ |
4 Spiritus Dei fecit me, et spiraculum Omnipotentis vivificavit me.
| רֽוּחַ־אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּֽנִי׃ |
5 Si potes, responde mihi, et adversus faciem meam consiste.
| אִם־תּוּכַל הֲשִׁיבֵנִי עֶרְכָה לְפָנַי הִתְיַצָּֽבָה׃ |
6 Ecce, et me sicut et te fecit Deus, et de eodem luto ego quoque formatus sum.
| הֵן־אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי גַם־אָֽנִי׃ |
7 Verumtamen miraculum meum non te terreat, et eloquentia mea non sit tibi gravis.
| הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא־יִכְבָּֽד׃ |
8 Dixisti ergo in auribus meis, et vocem verborum tuorum audivi:
| אַךְ אָמַרְתָּ בְאָזְנָי וְקוֹל מִלִּין אֶשְׁמָֽע׃ |
9 Mundus sum ego, et absque delicto: immaculatus, et non est iniquitas in me.
| זַךְ אֲנִי בְּֽלִי פָשַׁע חַף אָנֹכִי וְלֹא עָוֺן לִֽי׃ |
10 Quia querelas in me reperit, ideo arbitratus est me inimicum sibi.
| הֵן תְּנוּאוֹת עָלַי יִמְצָא יַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לֽוֹ׃ |
11 Posuit in nervo pedes meos, custodivit omnes semitas meas.
| יָשֵׂם בַּסַּד רַגְלָי יִשְׁמֹר כָּל־אָרְחֹתָֽי׃ |
12 Hoc est ergo, in quo non es iustificatus: respondebo tibi, quia maior sit Deus homine.
| הֶן־זֹאת לֹא־צָדַקְתָּ אֶעֱנֶךָּ כִּֽי־יִרְבֶּה אֱלוֹהַ מֵאֱנֽוֹשׁ׃ |
13 Adversus eum contendis quod non ad omnia verba responderit tibi?
| מַדּוּעַ אֵלָיו רִיבוֹתָ כִּי כָל־דְּבָרָיו לֹא־יַעֲנֶֽה׃ |
14 Semel loquitur Deus, et secundo idipsum non repetit.
| כִּֽי־בְאַחַת יְדַבֶּר־אֵל וּבִשְׁתַּיִם לֹא יְשׁוּרֶֽנָּה׃ |
15 Per somnium in visione nocturna, quando irruit sopor super homines, et dormiunt in lectulo:
| בַּחֲלוֹם ׀ חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּֽב׃ |
16 Tunc aperit aures virorum, et erudiens eos instruit disciplina,
| אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּֽם׃ |
17 Ut avertat hominem ab his, quae facit, et liberet eum de superbia:
| לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּֽה׃ |
18 Eruens animam eius a corruptione: et vitam illius, ut non transeat in gladium.
| יַחְשֹׂךְ נַפְשׁוֹ מִנִּי־שָׁחַת וְחַיָּתוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּֽׁלַח׃ |
19 Increpat quoque per dolorem in lectulo, et omnia ossa eius marcescere facit.
| וְהוּכַח בְּמַכְאוֹב עַל־מִשְׁכָּבוֹ וריב וְרוֹב עֲצָמָיו אֵתָֽן׃ |
20 Abominabilis ei fit in vita sua panis, et animae illius cibus ante desiderabilis.
| וְזִֽהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם וְנַפְשׁוֹ מַאֲכַל תַּאֲוָֽה׃ |
21 Tabescet caro eius, et ossa, quae tecta fuerant, nudabuntur.
| יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי ושפי וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּֽוּ׃ |
22 Appropinquavit corruptioni anima eius, et vita illius mortiferis.
| וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַֽמְמִתִֽים׃ |
23 Si fuerit pro eo Angelus loquens, unus de millibus, ut annunciet hominis aequitatem:
| אִם־יֵשׁ עָלָיו ׀ מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרֽוֹ׃ |
24 Miserebitur eius, et dicet: Libera eum, ut non descendat in corruptionem: inveni in quo ei propitier.
| וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹֽפֶר׃ |
25 Consumpta est caro eius a suppliciis, revertatur ad dies adolescentiae suae.
| רֻֽטֲפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָֽיו׃ |
26 Deprecabitur Deum, et placabilis ei erit: et videbit faciem eius in iubilo, et reddet homini iustitiam suam.
| יֶעְתַּר אֶל־אֱלוֹהַּ ׀ וַיִּרְצֵהוּ וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתֽוֹ׃ |
27 Respiciet homines, et dicet: Peccavi, et vere deliqui, et, ut eram dignus, non recepi.
| יָשֹׁר ׀ עַל־אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא־שָׁוָה לִֽי׃ |
28 Liberavit animam suam ne pergeret in interitum, sed vivens lucem videret.
| פָּדָה נפשי נַפְשׁוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת וחיתי וְחַיָּתוֹ בָּאוֹר תִּרְאֶֽה׃ |
29 Ecce, haec omnia operatur Deus tribus vicibus per singulos.
| הֶן־כָּל־אֵלֶּה יִפְעַל־אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם־גָּֽבֶר׃ |
30 Ut revocet animas eorum a corruptione, et illuminet luce viventium.
| לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי־שָׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַֽחַיִּים׃ |
31 Attende Iob, et audi me: et tace, dum ego loquor.
| הַקְשֵׁב אִיּוֹב שְֽׁמַֽע־לִי הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּֽר׃ |
32 Si autem habes quod loquaris, responde mihi, loquere: volo enim, te apparere iustum.
| אִם־יֵשׁ־מִלִּין הֲשִׁיבֵנִי דַּבֵּר כִּֽי־חָפַצְתִּי צַדְּקֶֽךָּ׃ |
33 Quod si non habes, audi me: tace, et docebo te sapientiam.
| אִם־אַיִן אַתָּה שְֽׁמַֽע־לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָֽה׃ |
