Job 16
1 Respondens autem Iob, dixit:
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Audivi frequenter talia, consolatores onerosi omnes vos estis.
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ |
3 Numquid habebunt finem verba ventosa? aut aliquid tibi molestum est si loquaris?
| הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ |
4 Poteram et ego similia vestri loqui: atque utinam esset anima vestra pro anima mea: Consolarer et ego vos sermonibus, et moverem caput meum super vos:
| גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ |
5 Roborarem vos ore meo: et moverem labia mea, quasi parcens vobis.
| אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ |
6 Sed quid agam? Si locutus fuero, non quiescet dolor meus: et si tacuero, non recedet a me.
| אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ |
7 Nunc autem oppressit me dolor meus, et in nihilum redacti sunt omnes artus mei.
| אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ |
8 Rugae meae testimonium dicunt contra me, et suscitatur falsiloquus adversus faciem meam contradicens mihi.
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ |
9 Collegit furorem suum in me, et comminans mihi, infremuit contra me dentibus suis: hostis meus terribilibus oculis me intuitus est.
| אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ |
10 Aperuerunt super me ora sua, et exprobrantes percusserunt maxillam meam, satiati sunt poenis meis.
| פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ |
11 Conclusit me Deus apud iniquum, et manibus impiorum me tradidit.
| יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ |
12 Ego ille quondam opulentus repente contritus sum: tenuit cervicem meam, confregit me, et posuit me sibi quasi in signum.
| שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ |
13 Circumdedit me lanceis suis, convulneravit lumbos meos, non pepercit, et effudit in terra viscera mea.
| יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ |
14 Concidit me vulnere super vulnus, irruit in me quasi gigas.
| יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ |
15 Saccum consui super cutem meam, et operui cinere carnem meam.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ |
16 Facies mea intumuit a fletu, et palpebrae meae caligaverunt.
| פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ |
17 Haec passus sum absque iniquitate manus meae, cum haberem mundas ad Deum preces.
| על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ |
18 Terra ne operias sanguinem meum, neque inveniat in te locum latendi clamor meus.
| ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ |
19 Ecce enim in caelo testis meus, et conscius meus in excelsis.
| גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ |
20 Verbosi amici mei: ad Deum stillat oculus meus.
| מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ |
21 Atque utinam sic iudicaretur vir cum Deo, quomodo iudicatur filius hominis cum collega suo.
| ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ |
22 Ecce enim breves anni transeunt, et semitam, per quam non revertar, ambulo.
| כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ |
