Job 13
1 Ecce omnia haec vidit oculus meus, et audivit auris mea, et intellexi singula.
| הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ |
2 Secundum scientiam vestram et ego novi: nec inferior vestri sum.
| כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ |
3 Sed tamen ad Omnipotentem loquar, et disputare cum Deo cupio:
| אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ |
4 Prius vos ostendens fabricatores mendacii, et cultores perversorum dogmatum.
| ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ |
5 Atque utinam taceretis, ut putaremini esse sapientes.
| מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ |
6 Audite ergo correptionem meam, et iudicium labiorum meorum attendite.
| שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ |
7 Numquid Deus indiget vestro mendacio, ut pro illo loquamini dolos?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ |
8 Numquid faciem eius accipitis, et pro Deo iudicare nitimini?
| הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ |
9 Aut placebit ei quem celare nihil potest? aut decipietur ut homo, vestris fraudulentiis?
| הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ |
10 Ipse vos arguet, quoniam in abscondito faciem eius accipitis.
| הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ |
11 Statim ut se commoverit, turbabit vos, et terror eius irruet super vos.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ |
12 Memoria vestra comparabitur cineri, et redigentur in lutum cervices vestrae.
| זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ |
13 Tacete paulisper ut loquar quodcumque mihi mens suggesserit.
| החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ |
14 Quare lacero carnes meas dentibus meis, et animam meam porto in manibus meis?
| על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ |
15 Etiam si occiderit me, in ipso sperabo: verumtamen vias meas in conspectu eius arguam.
| הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ |
16 Et ipse erit salvator meus: non enim veniet in conspectu eius omnis hypocrita.
| גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ |
17 Audite sermonem meum, et aenigmata percipite auribus vestris.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ |
18 Si fuero iudicatus, scio quod iustus inveniar.
| הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ |
19 Quis est qui iudicetur mecum? veniat: quare tacens consumor?
| מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ |
20 Duo tantum ne facias mihi, et tunc a facie tua non abscondar:
| אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ |
21 Manum tuam longe fac a me, et formido tua non me terreat.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ |
22 Voca me, et ego respondebo tibi: aut certe loquar, et tu responde mihi.
| וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ |
23 Quantas habeo iniquitates et peccata, scelera mea et delicta ostende mihi.
| כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ |
24 Cur faciem tuam abscondis, et arbitraris me inimicum tuum?
| למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ |
25 Contra folium, quod vento rapitur, ostendis potentiam tuam, et stipulam siccam persequeris:
| העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ |
26 Scribis enim contra me amaritudines, et consumere me vis peccatis adolescentiae meae.
| כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ |
27 Posuisti in nervo pedem meum, et observasti omnes semitas meas, et vestigia pedum meorum considerasti:
| ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ |
28 Qui quasi putredo consumendus sum, et quasi vestimentum quod comeditur a tinea.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ |
