Job 13
1 Ecce omnia haec vidit oculus meus, et audivit auris mea, et intellexi singula.
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה |
2 Secundum scientiam vestram et ego novi: nec inferior vestri sum.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם |
3 Sed tamen ad Omnipotentem loquar, et disputare cum Deo cupio:
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ |
4 Prius vos ostendens fabricatores mendacii, et cultores perversorum dogmatum.
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם |
5 Atque utinam taceretis, ut putaremini esse sapientes.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה |
6 Audite ergo correptionem meam, et iudicium labiorum meorum attendite.
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו |
7 Numquid Deus indiget vestro mendacio, ut pro illo loquamini dolos?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה |
8 Numquid faciem eius accipitis, et pro Deo iudicare nitimini?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון |
9 Aut placebit ei quem celare nihil potest? aut decipietur ut homo, vestris fraudulentiis?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו |
10 Ipse vos arguet, quoniam in abscondito faciem eius accipitis.
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון |
11 Statim ut se commoverit, turbabit vos, et terror eius irruet super vos.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם |
12 Memoria vestra comparabitur cineri, et redigentur in lutum cervices vestrae.
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם |
13 Tacete paulisper ut loquar quodcumque mihi mens suggesserit.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה |
14 Quare lacero carnes meas dentibus meis, et animam meam porto in manibus meis?
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי |
15 Etiam si occiderit me, in ipso sperabo: verumtamen vias meas in conspectu eius arguam.
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח |
16 Et ipse erit salvator meus: non enim veniet in conspectu eius omnis hypocrita.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא |
17 Audite sermonem meum, et aenigmata percipite auribus vestris.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם |
18 Si fuero iudicatus, scio quod iustus inveniar.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק |
19 Quis est qui iudicetur mecum? veniat: quare tacens consumor?
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע |
20 Duo tantum ne facias mihi, et tunc a facie tua non abscondar:
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר |
21 Manum tuam longe fac a me, et formido tua non me terreat.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני |
22 Voca me, et ego respondebo tibi: aut certe loquar, et tu responde mihi.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני |
23 Quantas habeo iniquitates et peccata, scelera mea et delicta ostende mihi.
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני |
24 Cur faciem tuam abscondis, et arbitraris me inimicum tuum?
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך |
25 Contra folium, quod vento rapitur, ostendis potentiam tuam, et stipulam siccam persequeris:
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף |
26 Scribis enim contra me amaritudines, et consumere me vis peccatis adolescentiae meae.
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי |
27 Posuisti in nervo pedem meum, et observasti omnes semitas meas, et vestigia pedum meorum considerasti:
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה |
28 Qui quasi putredo consumendus sum, et quasi vestimentum quod comeditur a tinea.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש |
