Jeremiæ 48
1 Ad Moab haec dicit Dominus exercituum Deus Israel: Vae super Nabo, quoniam vastata est, et confusa: capta est Cariathaim: confusa est fortis, et tremuit.
| למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ |
2 Non est ultra exultatio in Moab contra Hesebon: cogitaverunt malum. Venite, et disperdamus eam de gente. ergo silens conticesces, sequeturque te gladius.
| אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ |
3 Vox clamoris de Oronaim: vastitas, et contritio magna.
| קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ |
4 Contrita est Moab: annunciate clamorem parvulis eius.
| נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ |
5 Per ascensum enim Luith plorans ascendet in fletu: quoniam in descensu Oronaim hostes ululatum contritionis audierunt:
| כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ |
6 Fugite, salvate animas vestras: et eritis quasi myricae in deserto.
| נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ |
7 Pro eo enim quod habuisti fiduciam in munitionibus tuis, et in thesauris tuis, tu quoque capieris: et ibit Chamos in transmigrationem, sacerdotes eius, et principes eius simul.
| כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ |
8 Et veniet praedo ad omnem urbem, et urbs nulla salvabitur: et peribunt valles, et dissipabuntur campestria: quoniam dixit Dominus:
| ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ |
9 Date florem Moab, quia florens egredietur: et civitates eius desertae erunt, et inhabitabiles.
| תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ |
10 Maledictus, qui facit opus Domini fraudulenter: et maledictus, qui prohibet gladium suum a sanguine.
| ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ |
11 Fertilis fuit Moab ab adolescentia sua, et requievit in foecibus suis: nec transfusus est de vase in vas, et in transmigrationem non abiit: idcirco permansit gustus eius in eo, et odor eius non est immutatus.
| שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ |
12 Propterea ecce dies veniunt, dicit Dominus: et mittam ei ordinatores, et stratores laguncularum, et sternent eum, et vasa eius exhaurient, et lagunculas eorum collident.
| לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ |
13 Et confundetur Moab a Chamos, sicut confusa est domus Israel a Bethel, in qua habebat fiduciam.
| ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ |
14 Quomodo dicitis: Fortes sumus, et viri robusti ad praeliandum?
| איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ |
15 Vastata est Moab, et civitates illius succenderunt: et electi iuvenes eius descenderunt in occisionem: ait rex, Dominus exercituum nomen eius.
| שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ |
16 Prope est interitus Moab ut veniat: et malum eius velociter accurret nimis.
| קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ |
17 Consolamini eum omnes, qui estis in circuitu eius, et universi, qui scitis nomen eius, dicite: Quomodo confracta est virga fortis, baculus gloriosus?
| נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ |
18 Descende de gloria, et sede in siti habitatio filiae Dibon: quoniam vastator Moab ascendet ad te, dissipabit munitiones tuas.
| רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ |
19 In via sta, et prospice habitatio Aroer: interroga fugientem: et ei, qui evasit, dic: Quid accidit?
| אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ |
20 Confusus est Moab, quoniam victus est: ululate, et clamate, annunciate in Arnon, quoniam vastata est Moab.
| הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ |
21 Et iudicium venit ad terram campestrem: super Helon, et super Iasa, et super Mephaath,
| ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ |
22 et super Dibon, et super Nabo, et super domum Deblathaim,
| ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ |
23 et super Cariathaim, et super Bethgamul, et super Bethmaon,
| ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ |
24 et super Carioth, et super Bosra: et super omnes civitates terrae Moab, quae longe, et quae prope sunt.
| ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ |
25 Abscissum est cornu Moab, et brachium eius contritum est, ait Dominus.
| נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ |
26 Inebriate eum, quoniam contra Dominum erectus est: et allidet manum Moab in vomitu suo, et erit in derisum etiam ipse:
| השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ |
27 fuit enim in derisum tibi Israel: quasi inter fures reperisses eum: propter verba ergo tua, quae adversum illum locutus es, captivus duceris.
| ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ |
28 Relinquite civitates, et habitate in petra habitatores Moab: et estote quasi columba nidificans in summo ore foraminis.
| עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ |
29 Audivimus superbiam Moab, superbus est valde: sublimitatem eius, et arrogantiam, et superbiam, et altitudinem cordis eius.
| שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ |
30 Ego scio, ait Dominus, iactantiam eius: eo quod non sit iuxta eam virtus eius, nec iuxta quod poterat conata sit facere.
| אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ |
31 Ideo super Moab eiulabo, et ad Moab universam clamabo, ad viros muri fictilis lamentantes.
| על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ |
32 De planctu Iazer plorabo tibi vinea Sabama: propagines tuae transierunt mare, usque ad mare Iazer pervenerunt: super messem tuam, et vindemiam tuam praedo irruit.
| מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ |
33 Ablata est laetitia et exultatio de Carmelo, et de Terra Moab, et vinum de torcularibus sustuli: nequaquam calcator uvae solitum celeuma cantabit.
| ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ |
34 De clamore Hesebon usque Eleale, et Iasa, dederunt vocem suam: a Segor usque ad Oronaim vitulam conternante: aquae quoque Nemrim pessimae erunt.
| מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ |
35 Et auferam de Moab, ait Dominus, offerentem in excelsis, et sacrificantem diis eius.
| והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ |
36 Propterea cor meum ad Moab quasi tibia aeris resonabit: et cor meum ad viros muri fictilis dabit sonitum tibiarum: quia plus fecit quam potuit, idcirco perierunt.
| על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ |
37 Omne enim caput calvitium, et omnis barba rasa erit: in cunctis manibus colligatio, et super omne dorsum cilicium.
| כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ |
38 Super omnia tecta Moab, et in plateis eius omnis planctus: quoniam contrivi Moab sicut vas inutile, ait Dominus.
| על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ |
39 Quomodo victa est, et ululaverunt? quomodo deiecit cervicem Moab, et confusus est? eritque Moab in derisum, et in exemplum omnibus in circuitu suo.
| איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ |
40 Haec dicit Dominus: Ecce quasi aquila volabit, et extendet alas suas ad Moab.
| כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ |
41 Capta est Carioth, et munitiones comprehensae sunt: et erit cor fortium Moab in die illa, sicut cor mulieris parturientis.
| נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ |
42 Et cessabit Moab esse populus: quoniam contra Dominum gloriatus est.
| ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ |
43 Pavor, et fovea, et laqueus super te o habitator Moab, dicit Dominus.
| פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ |
44 Qui fugerit a facie pavoris, cadet in foveam: et qui conscenderit de fovea, capietur laqueo: adducam enim super Moab annum visitationis eorum, ait Dominus.
| הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ |
45 In umbra Hesebon steterunt de laqueo fugientes: quia ignis egressus est de Hesebon, et flamma de medio Sion, et devorabit partem Moab, et verticem filiorum tumultus.
| בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ |
46 Vae tibi Moab, periisti popule Chamos: quia comprehensi sunt filii tui, et filiae tuae in captivitatem.
| אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ |
47 Et convertam captivitatem Moab in novissimis diebus, ait Dominus. Hucusque iudicia Moab.
| ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃ |
