Hebræos 1

1 Multifariam, multisque modis olim Deus loquens patribus in Prophetis:

האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃

2 novissime, diebus istis locutus est nobis in Filio, quem constituit heredem universorum, per quem fecit et saecula: (aiōn g165)

אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃ (aiōn g165)

3 qui cum sit splendor gloriae, et figura substantiae eius, portansque omnia verbo virtutis suae, purgationem peccatorum faciens, sedet ad dexteram maiestatis in excelsis:

והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃

4 tanto melior Angelis effectus, quanto differentius prae illis nomen hereditavit.

ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃

5 Cui enim dixit aliquando Angelorum: Filius meus es tu, ego hodie genui te? Et rursum: Ego ero illi in patrem, et ipse erit mihi in filium?

כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃

6 Et cum iterum introducit primogenitum in orbem terrae, dicit: Et adorent eum omnes Angeli Dei.

ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃

7 Et ad Angelos quidem dicit: Qui facit Angelos suos spiritus, et ministros suos flammam ignis.

הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

8 Ad filium autem: Thronus tuus Deus in saeculum saeculi: virga aequitatis, virga regni tui. (aiōn g165)

אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃ (aiōn g165)

9 Dilexisti iustitiam, et odisti iniquitatem: propterea unxit te Deus, Deus tuus oleo exultationis prae participibus tuis.

אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃

10 Et: Tu in principio Domine terram fundasti: et opera manuum tuarum sunt caeli.

ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

11 Ipsi peribunt, tu autem permanebis, et omnes ut vestimentum veterascent:

המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו׃

12 et velut amictum mutabis eos, et mutabuntur: tu autem idem ipse es, et anni tui non deficient.

כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

13 Ad quem autem Angelorum dixit aliquando: Sede a dextris meis, quoadusque ponam inimicos tuos scabellum pedum tuorum?

ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

14 Nonne omnes sunt administratorii spiritus, in ministerium missi propter eos, qui hereditatem capiunt salutis?

הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃