Ecclesiastes 10
1 Muscae morientes perdunt suavitatem unguenti. Pretiosior est sapientia et gloria, parva et ad tempus stultitia.
| זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃ |
2 Cor sapientis in dextera eius, et cor stulti in sinistra illius.
| לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃ |
3 Sed et in via stultus ambulans, cum ipse insipiens sit, omnes stultos aestimat.
| וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃ |
4 Si spiritus potestatem habentis ascenderit super te, locum tuum ne demiseris: quia curatio faciet cessare peccata maxima.
| אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃ |
5 Est malum quod vidi sub sole, quasi per errorem egrediens a facie principis:
| יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃ |
6 positum stultum in dignitate sublimi, et divites sedere deorsum.
| נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃ |
7 Vidi servos in equis: et principes ambulantes super terram quasi servos.
| ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃ |
8 Qui fodit foveam, incidet in eam: et qui dissipat sepem, mordebit eum coluber.
| חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃ |
9 Qui transfert lapides, affligetur in eis: et qui scindit ligna, vulnerabitur ab eis.
| מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃ |
10 Si retusum fuerit ferrum, et hoc non ut prius, sed hebetatum fuerit, multo labore exacuetur, et post industriam sequetur sapientia.
| אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃ |
11 Si mordeat serpens in silentio, nihil eo minus habet qui occulte detrahit.
| אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃ |
12 Verba oris sapientis gratia: et labia insipientis praecipitabunt eum:
| דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃ |
13 Initium verborum eius stultitia, et novissimum oris illius error pessimus.
| תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃ |
14 Stultus verba multiplicat. Ignorat homo quid ante se fuerit: et quid post se futurum sit, quis ei poterit indicare?
| והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃ |
15 Labor stultorum affliget eos, qui nesciunt in urbem pergere.
| עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃ |
16 Vae tibi terra, cuius rex puer est, et cuius principes mane comedunt.
| אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃ |
17 Beata terra, cuius rex nobilis est, et cuius principes vescuntur in tempore suo ad reficiendum, et non ad luxuriam.
| אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃ |
18 In pigritiis humiliabitur contignatio, et in infirmitate manuum perstillabit domus.
| בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃ |
19 In risum faciunt panem, et vinum ut epulentur viventes: et pecuniae obediunt omnia.
| לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃ |
20 In cogitatione tua regi ne detrahas, et in secreto cubiculi tui ne maledixeris diviti: quia et aves caeli portabunt vocem tuam, et qui habet pennas annunciabit sententiam.
| גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃ |
