< Psalmorum 73 >

1 Psalmus Asaph. Quam bonus Israël Deus, his qui recto sunt corde!
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃
2 Mei autem pene moti sunt pedes, pene effusi sunt gressus mei:
ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃
3 quia zelavi super iniquos, pacem peccatorum videns.
כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃
4 Quia non est respectus morti eorum, et firmamentum in plaga eorum.
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃
5 In labore hominum non sunt, et cum hominibus non flagellabuntur.
בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃
6 Ideo tenuit eos superbia; operti sunt iniquitate et impietate sua.
לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃
7 Prodiit quasi ex adipe iniquitas eorum; transierunt in affectum cordis.
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃
8 Cogitaverunt et locuti sunt nequitiam; iniquitatem in excelso locuti sunt.
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃
9 Posuerunt in cælum os suum, et lingua eorum transivit in terra.
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃
10 Ideo convertetur populus meus hic, et dies pleni invenientur in eis.
לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃
11 Et dixerunt: Quomodo scit Deus, et si est scientia in excelso?
ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃
12 Ecce ipsi peccatores, et abundantes in sæculo obtinuerunt divitias.
הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃
13 Et dixi: Ergo sine causa justificavi cor meum, et lavi inter innocentes manus meas,
אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃
14 et fui flagellatus tota die, et castigatio mea in matutinis.
ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃
15 Si dicebam: Narrabo sic; ecce nationem filiorum tuorum reprobavi.
אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃
16 Existimabam ut cognoscerem hoc; labor est ante me:
ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃
17 donec intrem in sanctuarium Dei, et intelligam in novissimis eorum.
עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃
18 Verumtamen propter dolos posuisti eis; dejecisti eos dum allevarentur.
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃
19 Quomodo facti sunt in desolationem? subito defecerunt: perierunt propter iniquitatem suam.
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃
20 Velut somnium surgentium, Domine, in civitate tua imaginem ipsorum ad nihilum rediges.
כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃
21 Quia inflammatum est cor meum, et renes mei commutati sunt;
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃
22 et ego ad nihilum redactus sum, et nescivi:
ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃
23 ut jumentum factus sum apud te, et ego semper tecum.
ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃
24 Tenuisti manum dexteram meam, et in voluntate tua deduxisti me, et cum gloria suscepisti me.
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃
25 Quid enim mihi est in cælo? et a te quid volui super terram?
מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃
26 Defecit caro mea et cor meum; Deus cordis mei, et pars mea, Deus in æternum.
כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃
27 Quia ecce qui elongant se a te peribunt; perdidisti omnes qui fornicantur abs te.
כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃
28 Mihi autem adhærere Deo bonum est; ponere in Domino Deo spem meam: ut annuntiem omnes prædicationes tuas in portis filiæ Sion.
ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃

< Psalmorum 73 >