< Psalmorum 53 >

1 In finem, pro Maëleth intelligentiæ David. Dixit insipiens in corde suo: Non est Deus. Corrupti sunt, et abominabiles facti sunt in iniquitatibus; non est qui faciat bonum.
למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃
2 Deus de cælo prospexit super filios hominum, ut videat si est intelligens, aut requirens Deum.
אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃
3 Omnes declinaverunt; simul inutiles facti sunt: non est qui faciat bonum, non est usque ad unum.
כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃
4 Nonne scient omnes qui operantur iniquitatem, qui devorant plebem meam ut cibum panis?
הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו׃
5 Deum non invocaverunt; illic trepidaverunt timore, ubi non erat timor. Quoniam Deus dissipavit ossa eorum qui hominibus placent: confusi sunt, quoniam Deus sprevit eos.
שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם׃
6 Quis dabit ex Sion salutare Israël? cum converterit Deus captivitatem plebis suæ, exsultabit Jacob, et lætabitur Israël.
מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃

< Psalmorum 53 >