Psalmorum 41

1 In finem. Psalmus ipsi David. Beatus qui intelligit super egenum et pauperem: in die mala liberabit eum Dominus.

למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

2 Dominus conservet eum, et vivificet eum, et beatum faciat eum in terra, et non tradat eum in animam inimicorum ejus.

יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃

3 Dominus opem ferat illi super lectum doloris ejus; universum stratum ejus versasti in infirmitate ejus.

יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

4 Ego dixi: Domine, miserere mei; sana animam meam, quia peccavi tibi.

אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃

5 Inimici mei dixerunt mala mihi: Quando morietur, et peribit nomen ejus?

אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃

6 Et si ingrediebatur ut videret, vana loquebatur; cor ejus congregavit iniquitatem sibi. Egrediebatur foras et loquebatur.

ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃

7 In idipsum adversum me susurrabant omnes inimici mei; adversum me cogitabant mala mihi.

יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃

8 Verbum iniquum constituerunt adversum me: Numquid qui dormit non adjiciet ut resurgat?

דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃

9 Etenim homo pacis meæ in quo speravi, qui edebat panes meos, magnificavit super me supplantationem.

גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

10 Tu autem, Domine, miserere mei, et resuscita me; et retribuam eis.

ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃

11 In hoc cognovi quoniam voluisti me, quoniam non gaudebit inimicus meus super me.

בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃

12 Me autem propter innocentiam suscepisti; et confirmasti me in conspectu tuo in æternum.

ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃

13 Benedictus Dominus Deus Israël a sæculo et usque in sæculum. Fiat, fiat.

ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃