Psalmorum 2

1 Quare fremuerunt gentes, et populi meditati sunt inania? Astiterunt reges terræ, et principes convenerunt in unum adversus Dominum, et adversus christum ejus.

למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

2 Dirumpamus vincula eorum, et projiciamus a nobis jugum ipsorum.

יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

3 Qui habitat in cælis irridebit eos, et Dominus subsannabit eos.

ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

4 Tunc loquetur ad eos in ira sua, et in furore suo conturbabit eos.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

5 Ego autem constitutus sum rex ab eo super Sion, montem sanctum ejus, prædicans præceptum ejus.

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

6 Dominus dixit ad me: Filius meus es tu; ego hodie genui te.

ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

7 Postula a me, et dabo tibi gentes hæreditatem tuam, et possessionem tuam terminos terræ.

אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

8 Reges eos in virga ferrea, et tamquam vas figuli confringes eos.

שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

9 Et nunc, reges, intelligite; erudimini, qui judicatis terram.

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

10 Servite Domino in timore, et exsultate ei cum tremore.

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

11 Apprehendite disciplinam, nequando irascatur Dominus, et pereatis de via justa.

עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

12 Cum exarserit in brevi ira ejus, beati omnes qui confidunt in eo.

נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו